הביקורת נכתבה ביום שבת, 1 ביוני, 2013
ע"י יותם יעקבסון
ע"י יותם יעקבסון
פרנסיס ויליאם ביין (1940-1863), שחי רוב חייו בהודו, היה פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת הדקאן שבפונה וסופר. ספרו הראשון והמפורסם מכל הוא "חלקיק של הירח" (שנת 1898). במבוא לספרו כותב ביין כי ברהמין זקן על ערש דווי, שכל בני משפחתו נפחו נשמתם במגפה קשה, הפקיד בידיו כתב יד סנסקריטי קדום שהיה ברשות משפחתו זה דורות, מתוך אמונה שישמור עליו. לעדותו, התרגש לגלות כתב יד מקורי ולא מוכר שנקרא "תסיסתו של ים הזמן" וממנו תרגם רק את החלק השישה-עשר. חוקרי תרבות הודו חלוקים ביניהם באשר לאמינות דבריו של ביין, שכן המקור הסנסקריטי מעולם לא נמצא. בנוסף – מוזכרים בו היכלות משיש, חומר בנייה שלא היה בשימוש עד התקופה המוסלמית. עצם הוויכוח לגבי מקוריות החיבור מעיד סגנונו הקלאסי המשובח, שמתעתע אף בחוקרים. הספר נטול עלילה כמעט, ולמרות זאת מתחוללים בין דפיו מהפכים גדולים. למעשה זהו מקבץ של סיפורים הנשזרים יחדיו ומאתגרים את הקורא לפתור את החידה שעולה בסוף כל אחד מהם עד לפתרון החידה הגדולה מכל – חידת האהבה. הספר ספוג ניחוחות הודיים נפלאים, שלל דימויים מרטיטים ותיאורים קסומים. תרגומו מאנגלית, שנעשה על ידי עטרה אופק, מופלא ממש. מומלץ בחום רב!
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת