"זכרתי אותך ונפשי
חנוקה מעצב שאת מכירה בי".

"אמת, לא עוד אוהבה, אך אולי עודי אוהב.
מה קצרה האהבה, מה ארוכה השכחה".

מילים מרהיבות.
שזורות ב-אמת, כאב, עצבות, פשטות, יופי וכנות.

אלו מילותיו של נרודה לאורך כל ספר שירים הנ"ל.
בצורה מופלאה ונובנה הוא כותב ומצייר עולם ומלואו.