ביקורת ספרותית על אקדח במערכה הראשונה - Jackson Brodie #2 מאת קייט אטקינסון
ספר בסדר

---

כל כותב, עם הבלש שלו. לארתור קונן דויל יש את שרלוק הולמס, לליי צ'יילד יש את ג'ק ריצ'ר, ליו נסבו יש את הארי הולה, לפטרישיה קורנוול יש את קיי סקרפטה, לשולמית לפיד את ליזי בדיחי, לקייט אטקינסון יש את ג'קסון ברודי, ולאלכס בלייק יש את נינה ריילי.

כאן עומד הקורא התוהה וישאל: מי זה אלכס בלייק בכלל? ולמה לא שמעתי עליו עד היום? אלכס בלייק, שמו הבדוי של מרטין קאנינג, שהוא דמות בדויה של סופר מותחנים בלשיים, ומופיע בספר "אקדח במערכה הראשונה". סיפור-בתוך-סיפור-בתוך-סיפור. כמו מה קורה כשסופר ספרי מתח בלשיים נקלע בעצמו לתעלומה בלשית. כמו מטריושקות. בובות רוסיות קטנות שבכל פעם שפותחים אחת מוצאים בתוכה עוד אחת קטנה הימנה.

סוגת ספרות המתח, החל בימיהם של קונן דויל והולמס, עובדת לפי מתכונת פחות או יותר קבועה. יש תעלומה, לרוב כרוכה בפשע חמור, פעמים רבות קשורה במציאת גופה וברצח. ויש את הבלש הנמצא בפעולה, מתיר את סבך העובדות שיצר הכותב ופותר כל תעלומה. ועוד טורח לסדר אותה בצורה הגיונית, הבלש המדובר, הוא מרכז הסיפור, אמור להיות קצת מוזר, לעיתים אקצנטרי, תמיד מאוד חכם, אף פעם לא מנהל קשרי משפחה קבועים ותקינים. והוא מאיר בפני הקורא את התעלומה.

מרטין קאנינג/אלכס בלייק הוא סופר ספרי מתח מצליח ביותר. עיקר הצלחתו נובע מכך שהוא מעדיף לחיות בעולמות דימיון והזיות, ומתקשה לתפקד בעולם האמיתי. דמות הבלש שלו היא בלשית בת 22 ושמה נינה ריילי. מרטין / אלכס הוא לא רק רווק, אלא כפי הנראה גם א-מיני, וספריו אהובים מאוד על גברות בגיל העמידה. הוא מוצא את עצמו במרכז כמה תעלומות המתחילות בתאונה אלימה שהוא עד לה.

ג'קסון ברודי, שוטר בפנסיה ואחר כך בלש פרטי בפנסיה, סיים את הספר הקודם של אטקינסון בעמדה הנוחה עד מאוד, ובה גברת זרה הורישה לו את כל הונה. אז כרגע הוא לא בלש. בהתאם לכך הוא נמצא בזוגיות, גם היא ירושה מהספר הקודם, עם שחקנית. בתפקיד המיליונר-הרוצה-לרצות-את-בת זוגו, הוא מממן הצגה שבה היא מופיעה, וזה מה שמביא אותו לאדינבורו. הוא כל כך ב"פנסיה" שגם כאשר הוא נתקל בתעלומה, הוא מתעלם ממנה, לא מדווח למשטרה, ומנסה להימנע מלטפל בה בעצמו. אלא שהוא לא יכול כמובן. וסופו לשחק את התפקיד שנקבע לו מראש.

עוד משחקים כאן שוטרת שהיא אם יחידנית ודואגת לנער מתבגר מופרע למדי, ואשתו הדהויה של קבלן בניין עשיר ומושחת. בין ארבע הדמויות הללו מתגלגלת העלילה. היות וסוגת הרומן הבלשי קנתה לה כבר ותק בן למעלה מחמישים שנה, הכללים כנראה מתחילים להישחק ולהימאס. כשם שבספרו האחון של לי צ'יילד תרומתו של הבלש מוטלת בספק, בספר של אטקינסון יש כמה וכמה כללים אחרים שנשברים.

ראשית כל, אם נשתמש בעגת הדיבור האהובה על התלמידים שלי, הספר חפרן ברמות. כל הדמויות בו מודעות לעצמן, מתחפרות בתוך מחשבותיהן ורגשותיהן, ונוטות לחשוב על חמישה דברים לעומק עוד לפני ארוחת הבוקר. כתוצאה, האקשן בספר קצת מתעמעם לטובת עמודים רבים של מחשבות, הזיות, חפירות, דימיונות, חרטות, תלוי באיזו דמות אנחנו נמצאים עכשיו. בנוסף הדרך שבה העלילה מתגלגלת, והפתרון שלה, אמנם מתגלים לעיני הקורא, אך לא בהכרח דרך עיניו של הבלש. ברודי עוזב את זירת הפשע, בלי לדעת מה בדיוק קרה שם עד הסוף. ונראה שגם לא ממש מעניין אותו. ולבסוף - המאורעות כאוטיים למדי. חלק מהסצנות הזכירו לי את דאגלאס אדאמס ז"ל. לא בשנינות, אבל כן בכאוס.

אם כל זה לא מפריע לכם, ולי זה לא הפריע, אתם מוזמנים להנות מספר טוב למדי. הרבה יותר טוב מ"מקרים אבודים" הבינוני. לא מגיע לקרסולי "בקרוב יהיו חדשות טובות", אבל מי אמר שאפשר הכל. בדרך השתדלו להתעלם מהשם המופרך של הספר. תרגום לא ברור לשם האנגלי (ONE GOOD TURN), והוא לא בעיית התרגום היחידה בספר. אבל אלה זוטות. יש כאן במידה רבה פארודיה בלשית, בעוד ה"חפירות" והמחשבות של ארבעת שותפי הדרמה הן העיקר.

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על אקדח במערכה הראשונה - Jackson Brodie #2