ביקורת ספרותית על מלך השדות מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 1 באפריל, 2013
ע"י נעמה 38


מלך השדות הוא הרקוויאם של בשביס - זינגר. וכאקורד סיום הוא בוחר לתאר את סיפור הבריאה של האומה הפולנית.אבל בדרך שרק בשביס יודע לספר.
בראשית היה תוהו ובוהו, שבטי ברברים פולנים שונים ומשונים שלטו בארץ וכתוצאה מעודף פולנים חסרי בינה היה לכולם חושך בעיניים. היו שבטים ציידים והיו שבטים עובדי אדמה היו בהרים והיו במישורים וכולם אכלו, אנסו, טבחו ונלחמו זה בזה.

לאחר מכן בשביס ברא ברברי פולני עם קצת בינה בראש העונה לשם ציבולה, וכיאה ליציר הבריאה הוא העניק לו 2 נשים, שאר הנשים עברו כסחורה בין השאר הברברים אבל המעמד מחייב אז גיבורינו נקלע בין שתי משוגעות שהן גם אם וילדתה, עם הדגש על ילדתה( פדופיליות זה טרנדי באותה תקופה).
ביום השלישי בשביס בורא את הפולני ההומוסקסואל, שדי במפתיע אינו בעמדת נרדף כי הוא מספיק חזק ותופס מקום גבוה בהיררכית השליטה . את פאר היצירה מביא לעולם הברברי כמובן דמות היהודי :"בן- דוסא" שבאופן בלתי ברור יודע כל מה שקרה בירושלים, כל עלילות התורה, כל רזי ההלכה ותרי"ג מצוות והוא מתחיל לשתול זרעים של בינה בשבט הברברי.
כשיש יהודי באיזור , השבט לאט לאט משתדרג, הנשים לומדות לצוד ואז לטבוח בגברים שיכורים ישנים ואז לתפוס את השלטון בשבט.אך בשביס לא מחבב סופים טובים מדי ( זה לא ספוילר) , אז מי יגיע בעקבות היהודי? המיסיונר הנוצרי ועימו תפיסת עולם מהפכנית העונה לשם אנטישמיות. ולכן היהודי שלנו מגלה שהכי טוב לברוח ולהתעסק בגיור שיקסה טטרית שנרכשה במבצע בעיר הגדולה.
בשביס מעביר מסרים ברורים. יהודים חכמים פולנים עדר של בהמות, בלי יהודי באיזור, הפולנים חסרי ערך, הם מהר מאוד קיבלו את התואר סדום ועמורה ואתם יודעים איך נגמר הסיפור במקרה ההוא.
סיפור הבריאה הוא לוח עליו בשביס מיקם את כל ברואי האל שמתהלכים תחת כיפת השמיים עד היום הזה, יש הופעות אורח משעשעות של באבא יאגא שהיתה עילה מספקת לנשים לחסל אחת את השניה, כמובן שלילית והפמלייה גם הן מבליחות לעזרתו. אבל תמיד העבד הנאמן של בשביס הגדול מכולם יהיה גבר פולני אחד לכוד בין שתי נשים אחת יותר משגעת מהשניה במשולש עמוס תשוקה ועולם נצחי שבו תאווה ויצרים אנושים מביאים את האדם אל פי תהום.
תרשו לי לצרף את אקורד הסיום ברקוויאם :
" אהבתי אליך אינה שקר
אני אוהב אותה, ולך אני בז.
מה קורה לנו אחרי שאנו מתים?
עפר ואפר.
מן האפר יכולה לצמוח שושנה.
מהעפר שלך לא יצמחו אלא קוצים.
כל עוד משהו צומח...."

16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת יפה
נשמע ששמח שם בספר..

"הנשים לומדות לצוד ואז לטבוח בגברים שיכורים ישנים ואז לתפוס את השלטון בשבט".
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
זה כל היופי, כולם מסביב ברברים רק אנחנו היהודים פלא הבריאה, לא יעלה על הדעת שהתערבבנו לנו עם הגויים
שין שין (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
אמאל'ה?! אז משם צצו כל הפולניות המזעזעות והמפחידות... נשמע ספר ששוה לקרוא.
אגב, מוזר שהזכרת זאת, אבל אצל פלאנרי אוקונור באמת יש הופעת אורח של פולני "אמיתי" בסיפורה "העקור", המספר על פליט פולני ומשפחתו המנסים להתיישב ולהשתלב בדרום האמריקני הגזעני והבור, אך כמובן שהסוף עגום, כמיטב המסורת האוקונורית. דווקא הפולני אצלה מצטייר כאדם חרוץ וישר לעומת המקומיים...
כנראה שהכול יחסי.
נעמה 38 (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה לכל מי שאהב את חוות הדעת , זה אכן ספר מומלץ בחום
הקוסמת (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
תודה על הביקורת, נשמע מעולה ו משעשע





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ