ביקורת ספרותית על מולאטית ושמה בדידות מאת אנדרה שוורץ-בארט

---

סיימתי עכשיו "לבלוע" את הספר הזה שהוא גם איכותי כיצירה ספרותית וגם מרתק מעצם העלילה שבו. זהו סיפורה של שפחה מולאטית שמרדה בעבדות הנוראית באיי גוואדלופ שבאיים האנטיליים, בסוף המאה ה- 18. סופה של אישה גיבורה זו היה הוצאתה להורג בידי הצרפתים ובני עמה משתפי הפעולה. הסיפור שהוא גם אגדה וגם מציאות נכתב על ידי הסופר היהודי צרפתי, אנדרה שוורץ-בארט אשר בעצמו לחם במסגרת תנועת ההתנגדות הצרפתית נגד הכובש הנאצי.
לפני הקורא מתוארים קורותיהם של אלו שנדונו לעבדות ואלו שהחליטו למרוד בעבדות הנוראה, כולם עברו גיהנום של חיים שהונהג על ידי הכובש הצרפתי. "בדידות" הוא שמה של אותה גיבורה מולאטית ששינתה את שמה המקורי ל"בדידות". עם מותה היא מימשה את השליחות האגדית שהוטלה עליה ממרומים.
הסיפור מסתיים כמו שיצירה גדולה צריכה להסתיים. כאן זהו החיבור הסמלי בין "בדידות" לבין ישו. שניהם הקריבו עצמם למען הישועה. והדרך שבה זה קורה, נעשית רק בידי יוצר גאון כמו אנדרה שוורץ-בארט.
ועוד משהו חשוב, האפילוג. אנדרה שוורץ-בארט מסיים את הסיפור בתיאור של האחוזה בה הגיע המרד לשיאו כאתר התיירות, והמשפט האחרון הוא משפט מפתיע על התגלות נשמות שאותו אשאיר לקורא.
זו יצירה נפלאה שהגעתי אליה בזכות תוכניתו של ערן סבאג בגלי צה"ל, "חיים של אחרים". שם הוא דיבר על יצירה זו שסוף סוף יצאה לאור וטוב שזה קרה.
יצירה נפלאה שניתן לקרוא אותה תוך שעתיים ולהרגיש שנגענו ברקיע.

» ביקורות נוספות של משה
» ביקורות נוספות על מולאטית ושמה בדידות