ספר חשוב וכיף לקריאה.
הוא מציג הרבה קונפליקטים ומערכות יחסים מורכבות. זה מעניין והופך את הספר לרב מימדי ומעורר מחשבה.
מציג את הצד של הלא- יהודים שמעוניינים לשמוע ומצטערים על הזוועה של העם היהודי.
מעניין, חשוב, וגם מלמד קצת על שואת יהודי צרפת ועל שואה אישית של ילדה אחת קטנה.

הספרים שלה חמודים. לילדים הם אפילו מקסימים.
לא ממש ממליצה לנוער ומעלה- הם קצת שטחיים...

דבר נוסף לביקורת הקודמת שלי-
איזה מ ד ה י ם זה שהדמות הראשית זה ילד לא קסום, לא פופולרי, לא חתיך, לא מושך- זה כל כך לא אופייני לספרות וממש ראוי להערכה.
כי תכלס- הכי כיף לקרוא על עצמינו, ואנחנו ככל הנראה לא אדוארד או בלה מדמדומים, וגם לא קטניס. אנחנו אנשים פשוטים וזוהרים בפשטות שלנו.

קראתי מזמן, זכור לי לטוב. זה ספר גאוני ומקסים. עם קסם של פשטות.

ראיתם את מולאן?!
ואת מולאן 2?
רובנו לא אהבנו את מולאן 2. הראשון תמיד טוב מהשני..

אני הולכת לבקר את הספר למרות שנתתי לו "מצוין". לדעתי הסדרה גאונית וחלוצית, וכיפית לקריאה, ובכל זאת.
אז אדוארד המדהים והנוצץ שלנו....
לדעתי, באופן כללי הדמות של אדוארד היא מגעילה. אני אסביר עוד רגע.
רומן רומנטי זה בסדר גמור, וזה פחות או יותר מה שהספר הזה, אבל גם באהבה ובקשר יש עליות וירידות!! זה מה שקצת הופך את זה רדוד, חסר עומק. הם מאוהבים מ ד י. ונאמר והם דלוקים אחד על השני, זה לא נגמר?! אין חילוקי דעות?! (שנותנים עומק בקשר..)
ואדוארד הוא דמות לא אמינה- מושלם מדי. מבחינה הגיונית אף אחד בעולם הזה לא יכול להיות מושלם. אם היא היתה שמה בו קצת חסרונות (לא כולל אהבה אינסופית למענה..) היינו מתחברים אליו יותר, הוא היה מזכיר לנו את עצמנו. עכשיו הוא מעורר בנו שנאה, (קנאה?) ולא הרבה אהדה.
בלה...
למה בכל הספרים חסרי הבטחון העצמי הם אהובים ורצויים ולא מודעים לכמה שהם מדהימים?? בחיי, זה ממש לא כך במציאות.
ובלה קצת מגזימה עם המאוהבות והתמרחות שלה על אדוארד!!

וכאן אני חוזרת למולאן 2- עם זה שהסרט מעצבן ולא משהו, מתוארת בו מערכת נורמלית ובריאה של קשר ואהבה- עם עליות וירידות, עם חוסר אהבה לפעמים, שלא להאמין! :) וזה מה שהופך אותו קרוב אלינו, נוגע.

ראיתם את מולאן?!
ואת מולאן 2?
רובנו לא אהבנו את מולאן 2. הראשון תמיד טוב מהשני..

אני הולכת לבקר את הספר למרות שנתתי לו "מצוין". לדעתי הסדרה גאונית וחלוצית, וכיפית לקריאה, ובכל זאת.
אז אדוארד המדהים והנוצץ שלנו....
לדעתי, באופן כללי הדמות של אדוארד היא מגעילה. אני אסביר עוד רגע.
רומן רומנטי זה בסדר גמור, וזה פחות או יותר מה שהספר הזה, אבל גם באהבה ובקשר יש עליות וירידות!! זה מה שקצת הופך את זה רדוד, חסר עומק. הם מאוהבים מ ד י. ונאמר והם דלוקים אחד על השני, זה לא נגמר?! אין חילוקי דעות?! (שנותנים עומק בקשר..)
ואדוארד הוא דמות לא אמינה- מושלם מדי. מבחינה הגיונית אף אחד בעולם הזה לא יכול להיות מושלם. אם היא היתה שמה בו קצת חסרונות (לא כולל אהבה אינסופית למענה..) היינו מתחברים אליו יותר, הוא היה מזכיר לנו את עצמנו. עכשיו הוא מעורר בנו שנאה, (קנאה?) ולא הרבה אהדה.
בלה...
למה בכל הספרים חסרי הבטחון העצמי הם אהובים ורצויים ולא מודעים לכמה שהם מדהימים?? בחיי, זה ממש לא כך במציאות.
ובלה קצת מגזימה עם המאוהבות והתמרחות שלה על אדוארד!!

וכאן אני חוזרת למולאן 2- עם זה שהסרט מעצבן ולא משהו, מתוארת בו מערכת נורמלית ובריאה של קשר ואהבה- עם עליות וירידות, עם חוסר אהבה לפעמים, שלא להאמין! :) וזה מה שהופך אותו קרוב אלינו, נוגע.

אני לא אאריך..
דבר ראשון- זה ספר טוב. לא מדהים ולא נושא עימו תוכן מקורי ויצירתי במיוחד, אבל מעניין וכיפי בשביל להעביר את הזמן.
זה מזכיר לי, שספרי פנטזיה חייבים להשתדרג. יאללה, נמאס לנו כבר מאילוצים ואהבות ראשונות וכאלה. זה כבר לא מרגש.
דבר שני- קצת עצבן אותי איך שהם נותנים סוג של לגיטימציה לאכזריות הזאת. לדמות הראשית (שכמו בהרבה ספרים לאחרונה- מתקתקה ותכלס', לא אמינה. לא בנאדם אנושי נורמלי אלא אהוב וכו'. מעצבן.) אז לדמות הראשית ה"טובה" אין כל בעיה עם זה. חבל- זה תכלס משפיע עלינו. ובספר אף אחד לא ממש מתנגד לזה. זה מן פגיעה כזאת בערכים.
עוד דבר- לדמויות אין כל כך הרבה רגש חוץ מהאהבה שלהם. זה לדעתי גורע. (מה עם התלבטויות, קונפליקטים, לבטים מוסריים, געגועים? מישהו קרוב מת והיא לא כל כך מתרגשת.)
שורה תחתונה- למי שמעריך ספרות טובה, פנטזיות על רמה- שידע שהספר הזה מאוד נחמד וכיפי, אבל ברמה לא ממש גבוהה.
במיוחד ברגע שהעלילה העיקרית זה אהבה, ישר אני מסווגת את זה לרמה "נחמדה". לא איכותי במיוחד.
ואחרי הביקורת הרבה וההארכה שלי.. אני אציין שזה ספר כיפי לקריאה שקשה להניח מהיידים. שווה הצצה! :)

עזבתי באמצע. שעמם אותי, במחילה.. :)

מעניין מאוד. לראות דברים קצת בזווית אוהדת, אחרת- של מישהו שבא משם. על רקע הבלאגן עם ה"שוויון בנטל", מומלץ מאוד לנסות קצת לצאת מהבועה ולראות קצת את הצד השני בעניין, ברגישות.
זה לא ספר מתח, אבל הוא מעשיר מאוד את ההבנה של עם ישראל, של אחדות. מומלץ.
(דרך אגב, אפשר ללמוד מהספר גם על כמות לא מבוטלת של חרדים שבהחלט מתגייסים לצה"ל)