ביקורת ספרותית על מאושרת בדרכה מאת אורלי קראוס-ויינר
ספר מעולה

---

מותק של ספר!!! אהבתי!!!
הספר מתחיל בפרולוג על שחר.
ילד קטן שגורם לתקרית בגבול הירדני וכל זה למה?
בגלל שנמאס לו לחיות בקיבוץ ורוצה לחזור הביתה.
"איומים צריך לקיים, אם אתה רוצה שיתייחסו אליך ברצינות, לא?" (עמוד 6).
(למרות שהגיבורה שלנו היא נוגה לשחר יש חלק לא מבוטל בסיפור).
לאחר 14 שנות חברות, נוגה שלנו מקבלת הצעת נישואין מאורי (גרוש +2) שאף היה שותפה למשרד הפרסום.
כבר אחר מספר שעות ועוד בטרם הספיקה לעכל את הצעת הנישואין הטריה, היא מגלה דבר מה שגורם לה להפנות את גבה לאורי ולטוס לארצות הברית. נוגה חשבה שאולי המרחק הגיאוגרפי יוכל להרגיע את סערת הרגשות לה היא נקלעה.
אבל אז... בעקבות שיחת טלפון מאסנת – דודתה שמתגוררת בארצות הברית ... עוד בבית הנתיבות, נוגה מחליטה לטוס לרוסיה ולעזור לדודתה לחפש את שחר – בנה. (בעקבות "פלישה" של אסנת לדואר האלקטרוני של בנה נתגלה לה שבנה טס לרוסיה בעקבות אביו ולא לישראל כפי שדיווח לאימו).
בשדה התעופה ברוסיה נוגה זוכה לקבלת פנים "צוננת" וחקירה צולבת של הפ.ס.ב. (שרות הביטחון הפדראלי).
לאחר שחרורה מהחקירה על ידי הקצין שחקר אותה –ארקדי דמידוב נוגה פונה לחפש את דודתה אוסנת ברוסיה בהתאם להנחיות שנקבעו ביניהן.
נוגה מגיעה לביתה של הדודה תמרה הפרופסורית ושם פוגשת את אסנת. לדעתי בנקודה זו התחלתי להישאב לתוך הספר...
על כוס תה נוגה ואסנת מתחילות להאזין לקורות השבט דוידוב.
הספר מתקדם בשני מישורים מקבילים.... החיבור היפה בין ההווה ועבר נותן לספר את ה-DRIVE .
תמרה הפרופסורית היתה שייכת לעבר וגם היא זו שסיפרה את העבר... תמרה הזדקנה לבדה בדירה דהויה במוסקבה והתפתחה אינטלקטואלית. לעומתה רחל (אחותה) לא למדה אך זכתה באהבה גדולה של בעלה , ילדיה ונכדיה.
כל אחת מהדמויות היתה מאושרת בדרכה שלה, ברם גם כל אחת מהן שילמה את המחיר ונשאה בתוצאות.
נוגה נחשפת לנדודי המשפחה במדבר בדרך מבוכרה לארץ ישראל המובטחת. דרך הסיפור הקורא נחשף לחיי המשפחה בארץ, התלאות, האווירה, קשיי הפרנסה, הרכילות, הטרגדיות, המריבות וקצת על ההיסטוריה של ישראל עוד בטרם נולדה המדינה.
על נוגה עוברים לא מעט קשיים בהווה, אך לאורך כל הספר היא מצליחה לשמור על אופטימיות.
בתקציר אני מתעלמת ממספר דמויות שהם היו חלק בלתי נפרד מהשבט: רחל, דבורה, שרה, נמרוד, אלכס, צביקה, אריק, אסנת. הרשימה מאוד ארוכה, שכן מדובר על משפחה ענפה שכולם ביחד וכל אחד לחוד מחוברים אחד לשני.
אחרי "דיוקן הונגרי" שמאוד אהבתי, אורלי קראוס ויינר עושה זאת שוב והפעם זה מתחיל בצד השני של כדוה"א.
יש בספר קצת מהכל: מתח, רומן, היסטוריה וסיפור אישי, השילוב ביניהם מוגש כמו אוכל טוב שלא רוצים שיסתיים...
מילה קטנה נוספת על התמונה / צילום שנבחרו... כשתסיימו לקרוא את הספר התמונה הזו תדבר אליכם.
"שאפו" למעצבים.
כקוראת שאוהבת היסטוריה וקצת נוסטלגיה מאוד אהבתי את הספר ואני ממליצה עליו בחום.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על מאושרת בדרכה