ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 26 בינואר, 2013
ע"י נצחיה
ע"י נצחיה
משבר גיל הארבעים, מסתבר, הוא דבר שקורה לכולם. זה לא משנה אם אתה רו"ח עגמומי במשרד עירוני, או מנכ"ל מצליח של חברה פורחת, המשבר בוא יבוא. כך לפחות מבטיחים לי כולם. ואני? עוד לא הייתי שם, אז אני מחכה בסבלנות לראות מה יקרה. בינתיים אני קוראת ספרים.
יום אחרי יום הולדתו הארבעים פוקד את סטיבן דקר משבר גיל ארבעים משלו. דקר, סוכן של הCIA מגיע לאיטליה, ומוצא את עצמו מואשם במשבר קולוסאלי שלא הוא גרם. הוא מגיב, או לפי הבוס שלו, הוא over-reacting (יש לזה מושג בעברית?), מגיש את התפטרותו, חוזר לארצות הברית, והולך לחפש לו חיים. למרבה הפלא הוא מוצא אותם בסנטה פה. שם הוא מוצא נוף מדהים, קצב חיים רגוע, בית יפה, עבודה מכניסה, ואהבה.
נדמה שכאן יכול הספר להסתיים, אלא שכאן הוא רק מתחיל. בהתחלה מתנקשים בחייו. לאחר מכן הוא מגלה שהכוונה היתה להתנקש בחיי אהובתו. מה שמביא לגילוי המרעיש שאהובתו היא לא מי שהיא נתנה לו להבין שהיא. ומכאן העניינים הולכים ומסתבכים, כמיטב הז'אנר. נכון שבחלק מהזמן נדרש הקורא לעצום עיניים ולכבות את החוש הביקורתי שלו, כדי להאמין למהלך הדברים. בחלק אחר מהזמן הקורא תוהה איפה היה דקר ב-11.9.2001, ולמה הוא לא נחלץ להציל בגופו את אסון התאומים, אבל אז פשוט נזכרים שהספר יצא לאור עוד לפני כן.
הקורא ממשיך לקרוא, בעניין רב כמובן. לאור כמות האקשן שמגיעה בסביבות עמוד מאתיים וארבעים מגיע הזמן לגרד בראש ולחשוב מה אפשר למרוח בעוד מאה עמודים. מסתבר שהרבה, והמתח לא נגמר עד העמוד האחרון ממש. הסוף, כמובן טוב. ככה זה בז'אנר. הטובים מנצחים. דקר מוצא לו חבר, הורג את הרעים, מציל את האהבה שלו ובעקיפין את ארצות הברית. כבונוס הוא מתגבר על משבר גיל הארבעים שלו. וחיים? מי צריך אותם בכלל?
11 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
ועכשיו יש לי תהיה
כתבתי את הסקירה כאשר בתמונת הספר היה טפט חום. ועכשיו יש תמונה אמיתית של הכריכה. איך זה קרה?
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
כן
כי הוא נהגה "nine-eleven". כנראה שהאמריקאיות השתלטה עלי יותר ממה שאני מודעת לה.
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
אוקיי, התכוונתי שכתבת את התאריך כאשר היום והחודש הפוכים כנהוג באמריקה
ולא במקומותינו, בלעז
|
|
|
אלון דה אלפרט
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
. ומשבר גיל הארבעים, כך נמסר לי, פוקד גברים בלבד11.9
כי נשים, בנות מזל שכמותכן, רק פורחות בגיל הזה
|
|
|
מתוקה
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
over-reacting - תגובת יתר בעברית.
וגם אני מזדהה עם דוידי ומקנאה בך מאוד על הספק הקריאה שלך. ספרים הם חברים טובים - ולך יש כנראה המון חברים :)
|
|
|
נצחיה
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
תודה רבה, דוידי
מסתבר שגם לי אין ממש חיים. אם כי מכונת זמן היתה יכולה להיות רעיון מעניין, שהיה מסייע לי להתמודד עם העבודה שלי, לשחק באבלס כמה שאני רוצה, וגם לקרוא ספרים. אין לי כזאת, אז הספרים נדחסים להם לשבת, שהוא יום שבו אני לא עובדת (לשמחתי) ולא משחקת באבלס (לצערי)
|
|
|
דוידי
(לפני 12 שנים ו-9 חודשים)
אחלה ביקורת
ואני עדיין לא מבין מתי את קוראת את כל הספרים האלה.. לדעתי יש לך מכונת זמן או שיש כמה נצחיות שמתפצלות בכל החלטה קוונטית וכל אחת קוראת ספר אחר, יש לי עוד כמה השערות מטופשות אבל הזמן קצר והמלאכה מרובה והופועלים כידוע עצלים וגם לי יש ספר לקרוא... (מזל שאני לא כותב ביקורת על כל אחד), על כל פנים אם יש לך מכונת זמן, אז בבקשה אני רוצה סיבוב...
|
11 הקוראים שאהבו את הביקורת
