ביקורת ספרותית על חיי אישים: אנשי יוון ורומי מאת פלוטרכוס
ספר מעולה

---

זו כמובן לא ביקורת. לכתוב ביקורת על סופרים והיסטוריונים קדמונים זה לא לענין ומטופש, כי ראיית העולם שלהם וכל התפיסה היו אחרות משלנו.
אם ניקח את פלוטארכוס לדוגמה: הפרק הראשון שלו באישים היווניים היה על תזאוס המיסד של אתונה (קרוב משפחה של הרקולס), והפרק הראשון על האישים הרומיים היה על רומולוס - אחד משני האחים שינקו מהזאבה.
את שניהם הוא לוקח ברצינות, זה בערך כמו שפלוסר או קלוזנר היו מנתחים היסטורית את נוח או קין. אבל זו היתה התפיסה של אז, לא היה הבדל בין פריקלס או דמוסתנס לבין סיפורים מהמיתולוגיה.
הספר הזה נפלא בעיני כי זו היסטוריה בתוך היסטוריה. הוא חי במאה הראשונה ותחילת המאה השניה לספירה, בתקופתם של נירון, טיטוס ועד לאדריאנוס, כך שמה שהוא מספר על הקיסרים הרומים הוא הכי קרוב למציאות שיש. הוא העריץ בעיקר את יוליוס קיסר שהיה לפי התאור אדם אמיץ, סגפני, שתלטן, עיקר ענייניו היה הפיקוד על הצבא האדיר שלו ורוב ימיו היה "בחו"ל", גאליה, בריטניה, מצרים.
ולא, לא מופיע בספר המשפט המפורסם כשרצחו אותו לפני הסנט: "הגם אתה ברוטוס", זה כנראה משפט מתוך מחזה, אולי של שייקספיר. הוא בסך הכל צרח על הראשון שדקר אותו מתוך מורא בקלילות בצואר "מה אתה עושה, אדיוט?".

למרות שהספר הזה תורגם אי שם בשנות החמישים המוקדמות השפה שלו קלה ומובנת ויש בו גם את הסיפור של אנטוניוס וקליאופטרה, פיקנטריה חביבה כפי שהיסטוריון יכול לכתוב, והוא מוסיף את דעתו שהיא גרמה לחורבנו עד למותו.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על חיי אישים: אנשי יוון ורומי