זה התחיל בילדותי המוקדמת כשדודי זנח בבית סבא את אלבום הבולים שלו.
היה זה אלבום עשוי מדפי קרטון עבים את הבולים הדביק באמצעות נייר דבק ובכך גרם לצערי לנזק לרבים מהם.
כילד גיליתי עיניין מסויים באלבום - לאחר מכן למדתי להכיר את המיומנויות הנדרשות בתחביב זה.
במהלך השנים הלך "האוסף" וגדל מאלבום אחד לא גדול היה לעשרות אלבומים.
לכל בול הספור האישי שלו ושלי.
שלו: מקורו, זמן ההוצאה, המדינה, הנושא.
שלי:כיצד הגיע לידי . היכן בחרתי לשלב אותו.
מידי פעם טרחתי להגיע לחנויות הבולים לרכוש/להחליף. קבלתי מבני משפחה וממקורבים בולים מגלויות דואר וממכתבים שקבלו.
חלק ניכר מהבולים הגיע לידי בזכותו של קרוב משפחה שלרגל עסקיו קבל דברי דואר רבים.
הבקיאות והמיומונויות שרכשתי כתוצאה מהפעילות הזו תרמו לי רבות.
למדתי להכיר אתמדינות העולם.
מנהיגים ואנשי שם.
בעלי חיים וצמחים.
מגוון רחב של תחומים. עושר עצום של מידע המשמש אותי בכל עת.
נראה לי שתחום זה של איסוף בולים הולך וגווע וחבל שכך.
נכתב לפני 12 שנים ו-8 חודשים
לסבי היה עט נובע.
הביא איתו כשעלה לארץ בשנות ה-30 כמעט ילד.
העט ממתכת וצבעה כהה משהו בין אפור לשחור.
סבא לא נפרד מהעט גם שנכנסו העטים הכדוריים.
סבא לא היה מוכן לעבור לשיכלול הזה.
והטיעון שלו היה מובן לי כבר אז.
בעט נובע אתה מצייר זה לוקח זמן.
כשאתה כותב אתה לוקח יותר אחריות על אשר כתבת.
בעטים המודרניים הכתיבה מהירה אין צורך במשאבה למילוי הדיו.
בעט הנובע יש להקפיד שהדיו תתיבש וזה לוקח זמן ובנתיים ניתן לנצל את הזמן לקריאה חוזרת,לבדיקה.
סבא נפטר לפני שנים רבות העט אצלי.
ניסיתי להשתמש בה - הציפורן עקומה ציפורן שכזו לא ניתן להשיג. (גם עטים כאלו נדירות ביותר).
ובכלל היום אני מדפיס וזה כל כך פשוט ומהיר ונוח למחיקה,
לשינוי . בלחיצה ה"כן" הופך "ללא" וה"זכר" לנקבה".
והאמת משתנה לשקר והפוך.
אפשר לשלוח לכולם.
לחיצה וזה אצלכם באתר.
שבוע טוב לכולכם!!!
נכתב לפני 12 שנים ו-9 חודשים
השעה 18.30 אני חוזר משחייה בחדר ההלבשה ליד הסאונה מישהו נגיד משה אומר" אני לא משלם להם כולם גנבים"
עכשיו אמרו שיתחשבנו אתם.אני שואל עם מי -"מה אתה לא מבין עם הבנקים" עכשיו לא יהיו להם הטבות.
למי אני שואל לאלו שמפקידים ויש להם הרבה כסף.
הוא מסתכל עלי כמו על אידיוט -די צודק "עם הבנקים לא יוכלו לקחת עמלות כמה שהם רוצים."
נרגעתי-אני לא הקורבן בינתיים.
נכנס לאוטו לקנות גלידה לילדים בשעות האלו יום שישי החנויות סגורות.
קיוסק פתוח שואל: יש גלידה משפחתית?
לא אין לא "תלך בפנים בפסא"ג שם יש סופר מרקט אולי פתוח".
נכנס שואל "יש לך גלידה משפחתית" כן יש אבל עכשיו זה לא העונה.
מבקש מהעובד לחפש אולי בכל זאת.
מצאנו אבל זה וניל ושוקולד ושוקולד מריר.
שיהיה. יש לי מאה ש"ח אבל סגרו כבר את הקופה.
"טוב אז ללכת" אני אומר "לא נבדוק" הוא אומר . מסדר את העיניין. יש גלידה תוקף עד אפריל 2013 .
אני אומר " תודה לך" יוצא עם הגלידה הוא אומר "החיים מסובכים"
בסוף הגלידה היתה מחורבנת מלאה קרח.
נכתב לפני 12 שנים ו-9 חודשים
