ביקורת ספרותית על הקומדיה הציונית - התפת - פרוזה אחרת # מאת כליל זיסאפל
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 27 בדצמבר, 2012
ע"י עידיתה.


הספר כתוב כולו בשפה תנ"כית. זה גימיק נחמד, למרות שמקשה על הקריאה. הוא בהחלט מוסיף לעושר הלשוני ומדובר בחוויית קריאה בלתי שגרתית, ומצד שני מצריך מאמץ קצת גדול מידי בקריאה לטעמי. היה לי קשה לקרוא את הספר כמנהגי לפני השינה, ולקח לי הרבה זמן לסיים את פחות מ-160 העמודים.

השפה התנכ"ית אמורה להיות סותרת לתוכן הספר. הכותבת הינה פעילת שמאל, די קיצונית הייתי אומרת, ויש סתירה בין המסקנות שאליהן היא מגיעה בספר, שבעצם אין לנו זכות קיום במדינה, לבין אהבת התנ"ך והשימוש בו, שהרי לפי התנ"ך יש לנו זכות על הארץ.

הייתי שמחה אם האמביוולנטיות הזאת היתה מתבטאת גם בעוד מקומות בספר, שכן החל מחציו מדובר בהטפה מוסרנית נאיבית שהביאה לכך שסיימתי את הספר ממש בעצבים. אין לי בעיה עם דעות מכל מיני כיוונים, פשוט הכעיסו אותי המניפולציות שעשתה הכותבת באמצעות הכלים הספרותיים, החד צדדיות שלה, והטפת המוסר. היה נחמד לקרוא את הדברים מגיעים מדמות... אנושית יותר, פחות חד-צדדית. גישת ה"רק אני רואה את האור בזמן שכולם חיים בחושך" היא מתנשאת ורחוקה מהמציאות לדעתי. יש עוד אנשים ש"רואים את האור", פשוט מחזיקים בדעות שונות... אין צורך להתנהג כאילו הם מטומטמים.

בקיצור, ספר מיוחד מאד, אבל מרגיז. אולי זו היתה המטרה של הכותבת... בכל מקרה זו לא המטרה שלי בקריאה.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
עולם (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
מאיפה השנאה העצמית שיש בחלק מן היהודים הסבורים כי אין לנו זכות למדינה משלנו? על זאת נאמר: קל יותר להוציא את היהודים מן הגלות מאשר להוציא את הגלות מן היהודים.
קורנליוס (לפני 12 שנים ו-8 חודשים)
מסכים עם כל מילה זה גם מה שאני הרגשתי תוך כדי קריאת הספר





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ