"איך זה שהאידיוט הזה עשיר ואני לא?", הסופר רוברט שמין העניק למדריך שלו להתעשרות שם יומרני מאד.
אני לתומי, השתכנעתי לקרוא את ספרו לא בגלל השם, אלא בגלל המלצת אחד הקוראים של "סימניה", שהבטיח: "ספר מבדר הכתוב בקלילות ומלווה בתפיסת עולם פילוסופית".
קראתי והשתתקתי. אותי הספר בידר באופן חלקי בלבד (למשל, סיפורו של המאמין שטבע באמונתו...) . ועל הכתיבה הקלילה ותפיסת העולם הפילוסופית, עוד אפשר להתווכח.
בדבר אחד אני משוכנע, הספר הוא לא מירשם להתעשרות, אלא לכל היותר ניסיון לחיזוק ועידוד, לאלו שטרם נמצאים שם.
העצות ל"רכישת נכסים" היו אולי טובות לזמנן, כאשר ערך הנכסים בארה"ב האמיר. ואולם, המשבר הכלכלי של 2008, הוכיח כי ניסיון לצבירת נכסים מניבים, שנקנים בהון שאינו הון עצמי (קרי, הלוואות בנקאיות), הוא לעתים מסוכן כלכלית, ועלול להביא את המשקיע לפת לחם.
על כל פנים, העידוד לחשיבה יצירתית, אותו ניתן ללא ספק לשאוב במשהו מהספר, הוא בעל ערך , ולכן גם קריאתו אף שאינה בגדר חובה, אינה בזבוז זמן לריק.










