ביקורת ספרותית על עוז להיות חילוני מאת ס. יזהר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 4 באוקטובר, 2012
ע"י מייק


הרעיון המרכזי בספר שלהיות חילוני במודע נדרשים כוחות נפש.
אדם מטבעו נוטה להתלות בכוח עליון.
ההתמודדות עם המוות היא מעל לכוחותיו.
לכן נדרש אומץ לחשוב באופן שאינו דתי.
המוסר של האדם החילוני נובע ממנו ממסקנותיו שמוסר חיוני.
הוא אינו מקיים מצוות כתוצאה מציווי אלוקי.
חייו המוסריים נובעים מבחירה .
ומהו מוסר?
מוסר על פי תפיסת יזהר משתנה ממקום למקום ומעת לעת.
לכן התנגד לחינוך לערכים בבתי הספר.
בנושא זה פירסם ספר נוסף.
הספר היה בסיס למחלוקת והתקבל ברותחין במערכת החינוך.
ס.יזהר כאדם נחשב לאיש ארץ-ישראל.לחקלאי, לסופר שזכה בגיל ארבעים ומשהו בפרס ישראל לספרות.
למרות שדעותיו היו מאד לא פופלריות. היה גם חבר כנסת שעזב מבחירה... כנראה שהבין שהגו"ב לא בדיוק "תפור עליו".
כמה כאלו היו!?.
כאדם העדיף את הפרטיות שלו, התבונן כביכול מהצד על הארועים סביבו והביקורת שלו היתה נוקבת אמיצה וחדה כתער.
כתיבתו מורכבת מאד.
בכך היה עיקבי מספריו הראשונים שהידוע בהם "ימי ציקלג"
ספר קשה ונוקב מאד על מלחמת השחרור דרך "חירבת חיזעה"
"השבוי" ועד ספר קשה ביותר שכתב על מלחמת יום הכיפורים בשם "גילוי אליהו".
תאורי האנשים והנופים בספריו מדוייקים לעיתים ארכניים ויוצרים תחושה שהוא "משחק במילים" כמו צייר בצבעים.
כמו מוסיקאי בצלילים.
כדרכי ממליץ על ספריו בתנאי שיקראו באיטיות.
עדיף בקול רם.
המינון ספור קצר אחד ליום או עד 15-20 דפים כשהזמן פנוי.
לאחר הקריאה יכול הקורא לסבול מ"תסמיני זעם."
לא מעטים מהמפורסמים בתולדות עמנו בדורות האחרונים סבלו
כרונית מהתסמינים שציינתי כשהוזכר שמו או נושאי כתיבתו.
המימסד לא בדיוק השתגע עליו.
במידה מסויימת התסמינים מזכירים את היחס לפרופסור ליבוביץ, כמובן שאין להשוות בין השניים.
אולי כן?
האמת לעיתים הוא באמת קשה לעיכול!!!
עדיף לכם הקוראים לא לעלות את הנקודות הנוקבות שבספריו בערב רומנטי או במיפגש עם החברה אתם עלולים למצוא עצמכם מבודדים ואף גרוע מכך. (אל דאגה הרוב אין לו מושג במה מדובר בכלל).
ישנם קטעים בעיקר בספריו האחרונים שיש בהם תאורים נפלאים אך מייגעים למדי בהחלט תחליף לא רע לכדורי שינה.
אחרי 5-10 דפים הקורא המצוי צפוי להרדם בעוד התאורים חודרים איתו לעולם החלומות.
לא מומלץ לרוץ לספריה ולשאול בקוצר נשימה "יש לך השבילי איזה ס. יזהרים לשבת?"
עדיף שהקורא יהיה בביתו נינוח (עובד טוב עם כוס קפה טורקי חזק וסיגריה.)
להסתיר מידידים וידידות כי עלול להצטייר כחנון משעמם.
לא מתאימים כספר לטיסה.
מי שיספר לכם שהצליח "לחצות" את ספרו "ימי צקלג" או שהוא עובד עליכם.
או שהוא באמת אדם מיוחד.
או שהיה על אי בודד וזה היה הספר היחיד שמצא(-:
או שכתב עבודה סמינריונית ונאלץ לקרא.
בקורס רגיל יחפש תמצית ולא יתקל בבעיה משום שבדרך כלל גם המרצה בקורס לא קרא.
אשמח לדעת אם יש בין קוראינו הנאמנים מישהו שהצליח "להתגבר" על הספר הזה שבזכותו זכה יזהר בפרס ישראל.הקורא שעשה זאת ראוי להערצה, זאת לאחר שיבדק בפוליגרף וימצא דובר אמת.
בטוח שגבר גם על מלחמה ושלום ויוליסס.
כמורה היה אחלה מורה, כמרצה היה נפלא.
אך כאמור העדיף להתבונן על עולמנו מהצד.
בשנותיו האחרונות עזב את רחובות התגורר ב"ישובי עשרת"ׁ(גדרות).
ליד גדרה - שמר בקנאות על פרטיותו ויש אומרים
שמאז ימי נעוריו דרך שרותו בחטיבת גבעתי ועד "כפר מרדכי" תחנתו האחרונה בחייו לא בדיוק היה אחד מה"חברה".
קריאה נעימה!!
7 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
panyola (לפני 12 שנים ו-10 חודשים)
אז למה לסבול? ואם ספר לפני שינה אפשר את חוקי המסים.
אגב על מלחמה ושלום התגברתי בקלילות בצעירותי,
לפני כמה שנים ניסיתי שוב ולא הצלחתי
כנראה כושר הריכוז.
ביקורת יפה מאד
אנקה (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
ובכן... מייק ידידי, בלי ספק שיש לך את הסגנון והדרך המיוחדת שלך להביע את דעתך על ספרים סופרים והרבה על המסביב להם. אתה מספר סיפורים בחסד. ישנם אנשים מיוחדים במינם בעולמנו, כמו ס. יזהר או ישעיהו לייבוביץ בעלי דיעות מוצקות שלא תמיד נעמו לסביבה או לקהל הרחב, מכיוון שהם לא היו אנשי פשרות או כאלו שניסו בכל מחיר להתחבב על הרוב. אבל שני האנשים האלו שהזכרת היו כל כך מקוריים
ויחודיים בדיעותיהם ובדרכם שאי אפשר להתעלם מהם וכדרך אנשים בעלי אישיות חזקה ושלמים עם עצמם או שאוהבים אותם או ששונאים.
ובשלוש מילים : אוהבת את חוות דעתך (אופסס זה כבר 4 מילים). חג שמח ומועדים לשמחה בתל אביב היפה.
מיכל (לפני 12 שנים ו-11 חודשים)
ביקורת טובה. אני בטוחה שגם דילן היה מסכים...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ