ביקורת ספרותית על אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת מאת מ.ק. גנדהי
ספר מעולה

---

הצצה מאד אינטימית אל אחת הדמויות המרתקות של המאה העשרים.

גנדהי חושף בכנות מוחלטת את חייו האישיים, המחשבות שלו, ההצלחות והכשלונות בדיוק של מדען מתוך האמונה הדתית ששקר הוא חטא.

הספר, שמתנהל לפי סדר כרונולוגי, מתחיל מהולדתו של גנדהי ונעצר בתקופה שגנדהי חושב שחייו פומביים מכדי שיהיה צורך לתאר אותם. לקורא הישראלי מהמאה ה21 זה משאיר טעם של החמצה, האירועים היותר מעניינים של חייו (המאבק על העצמאות) נשארים מחוץ לספר.

הכנות המוחלטת הזאת שלא מנסה לחפות על מעידות (והיו מעט מאד וקטנות מאד) גורמת מצד אחד לתחושה של היכרות אמיתית עם האיש, מצד שני עדיין מדובר בפוליטיקאי ויש בי משהו ציני שלא קונה את זה עד הסוף, אולי עדיין מדובר בהעמדת פנים מתוחכמת במיוחד או לפחות בשיפוצים קטנים פה ושם.

לצד זה, האיש עצמו מרתק: האובססיביות שלו בכל החלטה, ההערצה וההתבטלות שלו בפני התרבות הבריטית (כולל ניסיון ללמוד ריקוד אנגלי ולהתקרב לנצרות) בתחילת הדרך וההתנערות ממנה בהמשך, הקשיים שלו עם הפרישות מינית, שביתות הרעב והצמחונות שגזר על עצמו, יחסיו עם אשתו תלמידיו וילדיו, הספרים ואישי הרוח שהשפיעו עליו, ההשתתפות שלו למרות האי אלימות במלחמת הבורים וההתנדבות לצבא הבריטי, המחלות והריפוי ההודי שלו ושל משפחתו, המלחמה בקאסטות, החינוך לניקיון השקפתו הדתית ומעל לכל האהימסה (האי אלימות) - כל אלה מתוארים לפרטי פרטים ויוצרים תמונה ברזולוציה מאוד מדויקת של אחד האנשים המשפיעים ביותר במאה העשרים. הותיר עלי רושם מאד גדול.

בדרך כלל זה מאוד מעניין, בדרך כלל מאוד מובן ופונה לקורא המערבי, ההערות מאד עוזרות במקרים שלא.

מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של akiva
» ביקורות נוספות על אוטוביוגרפיה או סיפור ניסויי עם האמת