ביקורת ספרותית על נץ בשחקים מאת רן רונן (פקר)

---

גילוי נאות: נפגשתי כמה פעמים עם המחבר במהלך חיי, בנסיבות כאלו וגם בנסיבות אחרות.
יש אנשים שברור שיכתבו על עצמם ספר, כזה עם כמה מאות עמודים. הוא אחד מהם.
זה סיפור של איש ועל איש אבל בעצם זה סיפורה של המדינה ההיא, זו שתרועת האשכבה שלה הושמעה בקול גדול ע"י הצופרים בצהרי ה-6 באוקטובר 1973 (ותודה לאיתן הבר על המשפט המצמרר והכה נכון הזה).
המדינה שבה הטייסים היו באמת גדולים מהחיים, המדינה בה הכל היה ידוע ומוכר וכפי שהתברר באותם צהריים - שום דבר לא היה ידוע ומוכר.
פקר יודע לכתוב כפי שהוא ממגנט בדיבור. הוא מספר על דרכו בחיל-האוויר הצועד ומתפתח יחד עם המדינה, התיאורים שלו מרתקים ואפשר בקלות להיבלע בספר הזה. למי שרוצה מבט (מלמעלה) על המדינה ההיא שאיננה עוד, על צה"ל ההוא שאיננו עוד ובעיקר מבט לעומק חיל-האוויר כדאי מאוד לקרוא.

» ביקורות נוספות של ליאור
» ביקורות נוספות על נץ בשחקים