הביקורת נכתבה ביום רביעי, 15 באוגוסט, 2012
ע"י C.R.R
ע"י C.R.R
הספר היינו מסופר ממבט עצוב אל העולם מבט קר ולא מעט פעמים היה נראה לי כי החוויות שקטרינה עוברת בחייה היינן לא רק פיסת מידע המועברת לקורא ואינן מדברות כל כך על רגשות הדמות הראשית .היה לי נורא קשה עם המוות השורר בימים אלה, ולא רק של היהודים גם על הרצח של בנה . פסקה אחת סיכמה את סיפור חיוו " ראיתי , אלוהים בשמים, ראשו האלוהי של בני,הכלי היקר מכל כלי, נחצה לשניים ורסיסי דם מחשיכים את האפלה "מאותו רגע היא אינה מדברת על בנה שום מילה לא יוצאת אפילו לא מזכירה שהיה לה ילד. קצת עצוב לי לקרוא את ההמשך ולו הייתי יכולה לדעת את רגשותיה היה לי יותר קל להבין אותה .המובן מכל שחיים אינן קלים עברו עליה וכמו שהתחיל ככה הסתיים. [ קצת קצה חוט על הספר ]
0 הקוראים שאהבו את הביקורת