“כשהתחלתי לכתוב אתמול את רשימת הספרים שתמיד אשמח לקרוא שוב, הספר הזה פרח לי מהראש לגמרי, עכשיו נזכרתי בו והאמת? אני חייבת לקרוא אותו שוב וכמה שיותר מהר. ספר מעולה, כתוב מעולה על אלמן ואלמנה שמתחתנים, כל אחד הביא איתו לנישואים האלה כמה ילדים, העלילה מתארת בצורה מדהימה ביותר את הקשיים של הילדים וההתמודדות הלא פשוטה הזאת של זיכרונות וכאב. האמת עכשיו שאני כותבת את זה נראה לי שאני פשוט יקנה אותו, אני חייבת עותק של הספר הזה לעצמי ולבנות שלי.”

“שמעו חברים: אני השונא מספר אחת של ספרים חרדיים. הם צפויים, שמאלציים ומשעממים - תוצאה של חוקי היצע וביקוש. הספר הזה בפירוש יוצא דופן. ברגישות, בדייקנות ובלי טיוח הוא מתאר את כל מה שעובר שתי משפחות שבורות שמנסות להתאחד: הקשיים, השאלות לאלוהים, הזעם, הקושי של הילדים מול ההורים החורגים. ההתמודדות עם התווית "יתום". הקושי של המשפחה המורחבת עם הצעד של האלמן / האלמנה. וכן, הסוף הטוב והלא מושלם, כי החיים לא מושלמים, אבל אם מתאמצים, טובים הם יכולים בהחלט להיות. מה בכל זאת היה חסר לי? טישו. אני לא בוכה בספרים, אף פעם. אינני תינוק בכיין. רק מדי פעם עומדות לי דמעות בעיניים, ובספר הזה זה קרה לא אחת. אגב: הספרים האחרים של המחברת הם על הפנים. כמו שאמא שלי הגדירה את זה: היא לא מגיעה לקרסוליים של עצמה.”

“ואי קראתי אותו כשאהיתי בערך בכיתה ד ואני זוכרת שהוא היה ממש עצוב..”

“ממש מומלץ! לא לבעלי לב רגיש, כי אני ממש לא בעלת לב רגיש (אנ'לא בוכה בספרים) ובכיתי בזה שלוש/ארבע פעמים...”

“כשהתחלתי לכתוב אתמול את רשימת הספרים שתמיד אשמח לקרוא שוב, הספר הזה פרח לי מהראש לגמרי, עכשיו נזכרתי בו והאמת? אני חייבת לקרוא אותו שוב וכמה שיותר מהר. ספר מעולה, כתוב מעולה על אלמן ואלמנה שמתחתנים, כל אחד הביא איתו לנישואים האלה כמה ילדים, העלילה מתארת בצורה מדהימה ביותר את הקשיים של הילדים וההתמודדות הלא פשוטה הזאת של זיכרונות וכאב. האמת עכשיו שאני כותבת את זה נראה לי שאני פשוט יקנה אותו, אני חייבת עותק של הספר הזה לעצמי ולבנות שלי.”

“שמעו חברים: אני השונא מספר אחת של ספרים חרדיים. הם צפויים, שמאלציים ומשעממים - תוצאה של חוקי היצע וביקוש. הספר הזה בפירוש יוצא דופן. ברגישות, בדייקנות ובלי טיוח הוא מתאר את כל מה שעובר שתי משפחות שבורות שמנסות להתאחד: הקשיים, השאלות לאלוהים, הזעם, הקושי של הילדים מול ההורים החורגים. ההתמודדות עם התווית "יתום". הקושי של המשפחה המורחבת עם הצעד של האלמן / האלמנה. וכן, הסוף הטוב והלא מושלם, כי החיים לא מושלמים, אבל אם מתאמצים, טובים הם יכולים בהחלט להיות. מה בכל זאת היה חסר לי? טישו. אני לא בוכה בספרים, אף פעם. אינני תינוק בכיין. רק מדי פעם עומדות לי דמעות בעיניים, ובספר הזה זה קרה לא אחת. אגב: הספרים האחרים של המחברת הם על הפנים. כמו שאמא שלי הגדירה את זה: היא לא מגיעה לקרסוליים של עצמה.”

“ואי קראתי אותו כשאהיתי בערך בכיתה ד ואני זוכרת שהוא היה ממש עצוב..”

“ממש מומלץ! לא לבעלי לב רגיש, כי אני ממש לא בעלת לב רגיש (אנ'לא בוכה בספרים) ובכיתי בזה שלוש/ארבע פעמים...”