ביקורת ספרותית על גאוה ומשפט קדום מאת ג'יין אוסטן

---

מחברת הספר- ג'ין אוסטן.

תחילה חשוב לציין שלספר נפלא זה יש שלושה שמות שונים:
גאוה ומשפט קדום, גאוה ואהבה, גאוה ודיעה קדומה. כל השמות כאמור מתייחסים לאותה יצירה אך רק השם "גאוה ודיעה קדומה" הוא תרגום נאמן של שם הספר במקור- Pride and Prejudice .

עלילת הספר מתרחשת באנגליה בתחילת המאה ה-19 ונושא המעמדות החברתיים משמש לה כרקע.במרכז הספר ניצבת משפחת בנט המונה חמש בנות: אליזבט,גי'ן, מרי, קיטי ולידיה.
אליזבט וגיין הן היחידות מקרב המשפחה המתוארות כאינטלגנטיות ובעלות שכל ישר.באליזבת מודשת השנינות ובג'ין מודגשת נטייתה ללמד זכות על כל אדם. מרת בנט ושאר האחיות מתוארות כטיפשות ובעלות התנהגות קולנית והמונית ורחוקות להיות מודעות לעצמן.מר בנט חש סלידה מהתנהגותן אך לא עושה דבר על מנת לשפר את המצב.

באחד הימים מתגלגלת למרת בנט שמועה על אדם בשם מר בינגלי ששכר את אחת האחוזות בסביבה למגורים זמניים.הגעתו של מר בינגלי מושכת את תשומת לבה היות ועושרו הרב הופך אותו לבעל פוטנציאלי לאחת מבנותיה. השמועה מתגלית כנכונה ומר בינגלי מגיע בלויית שתי אחיותיו וידידו הטוב הלא הוא מר דארסי.

המפגש בין משפחת בנט לחבורה החדשה מתרחש בנשף מחולות. ג'ין היפה והעדינה מושכת מיד את תשומת ליבו של מר בינגלי. הוא רוקד עימה כמעט כל הנשף ואילו מר דארסי נותר עומד על מקומו תוך שהוא מביט כמעט בסלידה על כל הנשף. כאשר בינגלי מנסה לשכנעו להזמין את אליזבת לרקוד הוא מביט לעברה ואומר בזלזול " היא נסבלת, אך לא נאה דייה לפתות אותי;ואין לי חשק כרגע לשים לב לעלמות שנדחו על ידי גברים אחרים." (תרגום מאנגלית של טלה בר).
אליזבת שומעת את הדברים אך לא נעלבת אם כי היא מסמנת אותו כאדם גאה וגס רוח. סצנה זו מהוה את תחילת קו העלילה הראשי בסיפור -מערכת היחסים בין אליזבת בנט למר דארסי. מערכת המורכבת מאי הבנות , דעות קדומות ומכשולי גאוה.
גם קשריה של ג'ין בנט עם מר בינגלי יודעים קשיים רבים בעיקר מחמת מעמדה החברתי הנמוך אליו היא משתייכת ומשפחתה שלא מפסיקה לעשות לה בושות.
אליזבת עתידה לתעב את מר דארסי רבות, ואילו הוא ירבה להילחם בעצמו ובגאוותו בטרם יגיע הסוף המיוחל והטוב לכל המעורבים בעלילה ( טוב, בעצם לכמעט לכל המעורבים שכן אחותו של בינגלי רצתה את מר דארסי לעצמה..).

הערה קטנה על דמותה של האם בסיפור- מרת בנט מוצגת גם בספר וגם בעיבודים קולנועיים כאישה טיפשה קולנית ומשוללת טקט באופן מביך- בקיצור דמות נלעגת לחלוטין. לדעתי נעשה לה עוול גדול. עם כל הלעג שהיא עסוקה בלהשיג לבנותיה בעלים מליונרים ( וכמובן לדבר על כך בקול רם במהלך אירועים חברתיים )היא עושה מעשה נכון ואחראי- להשיג לבנותיה יציבות וחיים טובים. באותה תקופה נשים לא יצאו לעבוד ומעמדן נבנה אך ורק בזכות השתייכות למשפחה עשירה או באמצעות נישואים למשפחה כזו. כמו כן, על פי החוק בבריטניה באותה תקופה ירושה הייתה עובדת אך ורק לבנים. המשמעות של הדבר שבנות היו נאלצות עם מות הוריהם לראות את רכוש משפחתן עובר לקרוב משפחה כלשהו בשעה שהן נותרות חסר כל. מרת בנט במהלך כל הסיפור חוששת שזה בדיוק מה שיקרה לבנותיה וזה המניע להתנהגותה.

למרות שחיי היום יום המתוארים בספר רחוקים מאורח החיים המודרני ניתן בעיני להזדהות בקלות עם הדמויות ועם הבעיות. אי אפשר שלא להבין למשל את התסכול שאליזבת חשה לנוכח טפשותה של אחותה לידיה ( טפשות שיוצרת בהמשך באלגן שלם) או להזדהות עם העובדה שאז בדיוק כמו היום אנו שופטים בני אדם לפי כספם ואזור מגורהם.
בסיפור הדמויות מתמודדות עם קשיים שיוצר להם אופיים ונאלצות להתמודד עם סוגיית ה"מה יגידו השכנים" והרי זה רלוונטי גם לימנו. בעיני ניתן בקלות להמיר את העלילה מהמאה ה-19 לישראל של שנת 2012 .

כפי שכתבתי בתחילת הביקורת הספר נפלא בעיני וקראתי אותו יותר מאשר פעם אחת בהנאה גדולה. היות והוא נכתב במאה ה-19 הדבר ניכר בסגנון כתיבתו והוא רחוק מלהיות "ספר טיסה" .
לשמחתי הספר זכה במהלך השנים לעיבודים לטלויזיה ובקולנוע.
ה-BBC עשו מיני סדרה מושקעת על הספר שזכתה בצדק לתשבוחות רבות. מי שגילם את מר דארסי היה השחקן קולין פירת' שלמרות עיבודים אחרים שנעשו הוא נחשב ל"מר דארסי" הכי אהוב.
בשנים האחרונות נעשה עיבוד לסרט בכיכובה של קיירה נייטלי ( אם כי לא ממש התעלפתי עליו ).
עיבוד נוסף וכייפי בעיני הוא הסרט כלה ודיעה קדומה Bride and Prejudice . בעיבוד זה הרקע השתנה ממתח מעמדי למתח בין מזרח ומערב ( בסרט אליזבת היא הודית ומר דארסי מליונר אמריקאי).

» ביקורות נוספות של סולנדרס
» ביקורות נוספות על גאוה ומשפט קדום