באנגלית, השפה והסגנון של צ'טווין חינניים מאד והצליחו לרתק אותי לדפים אף על פי שהספר מחולק, בניגוד למה שמצטייר מהכותרת והתקציר, כך -
30% רשימות והעלאת זיכרונות ממסעות קודמים.
50% תיאורי מסעו הנוכחי באוסטרליה ופגישותיו עם אנשים לבנים ושחורים שונים.
10% תיאורי המסורת, החיים ומערכת האמונה האבורג'ינית.
למעשה, אינני צריכה להאשים את התקציר, כי בסה"כ באמת רב הספר עוסק באוסטרליה - הקשורה קשר ישיר לאבורג'ינים, כביכול מושא הספר. העובדה שלא דירגתי אותו חמישה כוכבים, כפי שתכננתי לאורך מאת העמודים הראשונים, נובעת מכך שצ'טווין מדבר בעיקר על עצמו, והציפייה שלי, שנולדה מקריאת הכותרת ותו לא, הייתה אתנוגרפיה עשירה מתובלת במוזיקולוגיה ואנתרופולוגיה תרבותית מעניינות. חבל שלא קראתי טוב יותר, אבל אני חייבת לומר שלמרות שהציפייה הזו לא התממשה - נהניתי מהסיפור: ברוס מתאר את מסעו באוסטרליה בחפשו אחר הSonglines ("נתיבי השיר"), פוגש את האוסטרלים שחיו שם בשנות ה80', את האבורג'ינים והאבורג'ינים-המעורבים, למד על דעותיהם והעלה זיכרונות מנסיעות בגאנה, למשל, כדי לקשר בין השבט הנודד שם ל"נתיבי השיר" האבורג'יניים על מנת לשפוך על האחרונים מעט אור.
צ'טווין עשה עבודה נפלאה בהסבירו רעיונות העומדים בבסיס תורת החיים האבורג'ינית באופן בהיר וקליל, ובכך יצא מן הכלל, בהתחשב בעובדה שמדובר ברעיונות מופשטים לחלוטין שקשה למצוא להם מקבילים גשמיים או מערביים.
בנוסף, אהבתי את הרמזים שהוכנסו לגוף הספר, בדמות דברי מכרים המחווים דעות על האבורג'ינים, והמסקנה שהאדם הלבן שכבש חלק ניכר מחופי אוסטרליה, ראוי היה שיצא מהיבשת הרחבה מהר, משום שהשתלטות הבריטית שם (כמו בכל מקום אחר בעולם, אגב, אפילו בשטח שכיום נקרא בריטניה עצמה!, על מנת לסבר את האוזן), כצפוי, החריבה את אורח החיים של רב האבורג'ינים שהיו נעים בקבוצות בנתיבי השיר, נולדים ומתים תחת Dreaming (כמו טוטם, למשל של לטאה או קוקוברה). המחזור הזה נקטע בגללם. ולא רק זה, אלא שגם במפגשם עם העולם הפוסט מודרני העכשווי באוסטרליה - גם אז סובלים האבורג'ינים מההשלכות, בדיוק כמו האמריקנים ("הילידים"), כלומר נופלים ברשתו של האלכוהול ונכחדים תרבותית. אמנם הוא לא אומר זאת בפירוש בספר, אך מגוון הדעות שהוא מביא בהחלט מעורר מחשבה.
בשורה התחתונה, חשוב לציין שאין זה תיאור מפורט של חיי האבורג'ינים, אך כל מי שמתעניין בנסיעות על רקע אנתרופולוגי/מחקרי, וכן אלו המעוניינים להרחיב אופקים - ראוי שלא יחמיץ את "נתיב שיר".