משקפת הענברפיליפ פולמן1אוףףף, הכתיבה שלו מעולה וגם הרעיונות שלו, אבל הסיום פשוט נוראי! הספר מעולה אך עם רעיון אתאיסטי שעצבן אותי. ברור שנהניתי לקרוא אבל הסיום פשוט.......... עההההה, נורא!
הסכין המעודןפיליפ פולמן1הספר לא רע, נהניתי לקרוא אותו בעיקר בגלל כתיבתו הטובה של הסופר. העלילה מתקדמת יפה בספר הזה ומקבלת המון טוויסטים קטנים שכיף לפגוש, מעניין לקרוא איך הכל נסגר בסופו של דבר...
אות אתנהריק ריירדן3ספר מעולה! רק מציק לי שהוא נגמר עם סוף כ"כ פתוח, כמעט שאי אפשר לנחש מה יהיה בהמשך... אנבת' ופרסי די מדאיגים אותי, למרות שברור שהם הגיבורים והם בחיים לא ימותו, אי אפשר להתעלם מהסכנה. ד"א, הקטע עם ליאו והאיידלון? כ"כ צפוי!!!
צל הנחשריק ריירדן1סיום לא רע, למרות ש-99% מהסיום כבר היה צפוי, האיחוד של ** ו** כדי שיפתור את הבעיה של סיידי, המארה באמצעות ה ואפילו המחבט ומקל הרועים בידי ****! אבל הכל כל כך מצחיק לקראת הסיום (חוץ מהסיום עצמו, ממש מגניב אבל לא מצחיק...) בסה"כ סדרה טובה (למרות שעדיין עדיף את פרסי ג'קסון!) דרך אגב, מי שתהה לעצמו מה זה גיטרת פלדה, זה תרגום גרוע מ-metal Guitar (metal זה גם פלדה וגם סוג של מוזיקה, מטאל...)
הירושהכריסטופר פאוליני0אני לא אאריך לגבי התוכן, זה ספר מעולה מההתחלה ועד... טוב, לא עד הסוף, פשוט כי אין כזה. הספר מסתיים וגלבאטוריקס הובס (זה לא באמת ספויילר, זה היה צפוי!) אבל אז הספר ממשיך עוד 100 עמודים חסרי פואנטה! לא שהם לא כתובים טוב או משהו כזה, פשוט אין להם סיום, הם נגדעים באמצע! אבל למרות הביקורת החריפה לגבי הסוף, זאת אחת הסדרות הטובות ביותר שקראתי!
בן נפטוןריק ריירדן3האמת, יותר נהנתי מ"הגיבור האבוד" אבל הסוף שלהספר מפצה על שאר הקריאה... ברגע שהגעתי לאמצע הספר שמחתי שהתעקשתי לקרוא עד הסוף
פרסי ג'קסון ותקוות האולימפוסריק ריירדן4בסדר אני מודה! הסדרה הזאת טובה! נהנתי לקרא והיא רק השתפרה מספר לספר!!!
נקודת ההונאהדן בראון4כדי לאהוב את ספריו של בראון אתה צריך להיות גם אינטלגנט, אוטורידקט וחובב ידע, וגם הרפתקן צעיר ופרוע. לכן, מדהים אותי כל כך שבראון מצליח. באמת יש בעולם הזה כל כך הרבה אנשים אינטלגנטים והרפתקנים גם יחד? אבל, בספר הזה, עם כמה שאני אישית מדגירה את עצמי עונה על ההגדרות שלהלן, הרגשתי שצריך להיות הרבה יותר חובבי ידע, גם במחיר ויתור על ההרפתקה. וזה פחות התאים לי... העלילה מתוחכמת, במיטב המסורת של בראון, המהפכים מושלמים. אבל כמות הידע המדעי קצת חורגת מגבול הטעם הטוב. ממליצה יותר על ספרים אחרים של בראון, ורק אם סיימתם ורוצים עוד אחד, טוב אבל לא מושלם, לקרוא גם אותו
נקודת ההונאהדן בראון7"נקודת ההונאה" הוא ספר מותחן מעולה. סיפור גדול ובו בזמן גם אמין, סיפור הספר נפרש לעיני הקורא בקצב מסחרר ועוצר נשימה עם תיאורים משענעים שע נוף והתערובת הנכונה של טיפוסים אהודים ושנואים. "נקודת ההונאה" הוא סיפור יצירת אמנות של פעולה ומזימות מדהים.
נקודת ההונאהדן בראון6מה שמיוחד בספרים של דן בראון זה שהבנאדם כפייתי. נראה כאילו הוא עושה עבודת מחקר מטורפת לפני שהוא מתחיל לכתוב ספר חדש, והוא יודע לשלב את כל המידע העצום הזה בצורה אלגנטית שכיף לקרוא. הסיפור מתחיל בשעת בוקר, ומסתיים בבוקר שלמחרת. בראון מצליח לתאר קורות יממה בודדת בארבע מאות עמודים בלי שנרגיש אפילו בצל של מריחה. לדעתי זה קורה בזכות טוויסטים מפתיעים שמופיעים מידיי פעם. התפניות האלה ופיסות המידע שבראון שותל לאורך כל הספר הן הקסם שלו. בניגוד לכותבי מותחנים אחרים הוא לא חושף את ההלם רק בסוף, אלא מוסיף מידיי כמה עמודים עוד ועוד פרטים לסיפור, כאילו הוא מקלף בצל רב שכבתי. כך כל הזמן מרגישים שקורה משהו. ואז בסוף הסיפור שוב פעם חל טוויסט מפתיע והליבה נחשפת. בספר הזה יש כל מה שצריך מותחן טוב: סיפור לא שגרתי, דמויות מרתקות, עלילה שתפורה בתחכום אלגנטי כמו שמלת מעצבים, טוויסטים מעניינים, כתיבה טובה וסוף שמשאיר אותך עם חשק לרוץ לספריה ולחפש עוד ספרים של בראון.
נקודת ההונאהדן בראון2ספר מותח. הסופר לא עוסק בבניית סיפור אנושי מסקרן ואיתה גם עלילת מתח - הוא הולך על כל הקופה של המתח. עלילה בומבסטית, כתיבה שנראית כמו תסריט, עם סצינות של "אקשן" והפתעות לרוב. אין אווירה. הדמויות קצת סטראוטיפיות ודלות, ואין עלילה - העלילה היא ה"אקשן" הקיצוני. ספר שנקרא בקלות. משאיר משהו? רצון לחזור אליו כדי להמשיך לקרוא את העלילה. ספר קייץ?
נקודת ההונאהדן בראון1אני חייבת לומר שמחינה כלשהי,הספר הזה זהה לכל ספר של דן בראון שיצא לי לקרוא עד עכשיו. כפי שאומרים, "same script, different cast". הספר התחיל דיי מעניין, אך רובו הגדול פשוט נמרח לטעמי. חבל מאוד שרק ממש לקראת הסוף הספר החל לעורר אצלי עניין ממשי. כמה מהתרחישים בספר היו דיי צפויים ובנאליים, אבל אי אפשר להכחיש שאכן היו כמה נקודות תפנית דיי מפתיעות. ובכן,כפי שכבר ציינתי מקודם, הספר זהה במידה מסויימת לשאר הספרים של דן בראון,וכנראה שדווקא בגלל הסיבה הזו אי אפשר שלא להמשיך לקרוא אותו. לא התלהבתי ממנו מ"שם הצופן:מבצר דיגיטלי", או מיצירת המופת "מלאכים ושדים", אבל למרות זאת אני לא יכולה להכחיש שמדובר בספר טוב, ואפילו נהדר לקהל היעד הנכון.
נקודת ההונאהדן בראון1הייתי מדרג את הספר 3.5 אם הייתה אפשרות כזו. הרעיונות נחמדים, העלילה מוגשת בצורה נחמדה, אבל...כבר מן ההתחלה חשדתי שאדם מסויים הוא-הוא הגורם הראשי לכל הבלגן, מה שהסתבר בסוף כחשד נכון. אני חושב שאפשר להסתפק בקריאת ספר אחד של בראון, זה מספיק כדי להנות וכדי להבין את הסגנון. אני ממליץ על צופן דה וינצ'י, הספר הכי מוכר של המחבר, וגם הכי טוב לדעתי. ההפתעה שבו אדירה! תהנו. :)
נקודת ההונאהדן בראון0זהו הספר הראשון שקראתי של דן בראון. במבט ראשון אהבתי מאוד את הספר, עלילה פשוטה אבל סוחפת, די מעניין, לא סופר שחשבתי שהוא טוב במיוחד. לאחר שקראתי עוד ספרים של דן בראון התאכזבתי מהספר הזה, הוא די ירידה ברמת הכתיבה שלו... אבל עדיין, זהו ספר טוב.
נקודת ההונאהדן בראון0מחד ספר סוחף ומרתק עתיר דמויות דרמות והתרחשויות פוליטיות מדהימות....שהנן מאד מהימנות ומעוגנות במציאות הפוליטית שלנו במזרח התיכון וכן על סוכנות החלל שלנו נאס"א....מאידך הספר גדוש מידי לטעמי בפרטים מדעיים לא נחוצים, במידע חקרני וטרחני במונחים מן העולם החיצון...כנ"ל בגילויה של נאס"א וכו..שאדם מן השורה אינו מעכל ומתבלבל בשל עומס יתר, אי דיוקים וכו... אך למרות הכל, ההתרחשויות המפתיעות, גרעין האמת והמדע שבספר וכל הדרמות והמתח הנלווה עד לסוף המפתיע בהחלט....מאפילות על עומס היתר במונחים וההסברים המדעיים...ולא ניתן להניח את הספר מן היד..עד לסוף המפתיע והמרגש בעיני.... ספר חובה לאוהבי המדע, הקרח והחלל החיצון בכלל...או לחילופין לאוהבי התרחשויות פוליטיות ומזימות מיוחדות מתחת לפני השטח(כמוני)....
נקודת ההונאהדן בראון0דן בראון עושה זאת שוב. ספר מדהים שמופנה לחובבי המיסתורין שאחרי הקרח. ספר מדהים שעוסק בקשר שלנו עם העולם החיצון. הביקורת הזאת נכתבת בזמן כהונתו של הנשיא ברק אובמה. שכידוע החליט על סגירת נאס"א. בספר הנ"ל מתוארים מעשיה של נאס"א עמ"נ לזכות בעוד שנות חיים, ע"י גילוי מטאוריט שהגיע מהחלל החיצון ועליו דגימה של חרקים שמוכיחים כי יש חיים מחוץ לכדור הארץ. ממולץ.