הביקורת נכתבה ביום רביעי, 2 במאי, 2012
ע"י ליאור
ע"י ליאור
נקודת המפנה.
עד 1967 זו הייתה ארץ קטנה עם שפם. כזו שניסתה להתאושש מהשואה תוך כדי שהיא מנסה גם דברים אחרים, אבל הכל היה פתוח, הכל היה צנוע, הכל היה לא בטוח. כשאומרים כאן "איפה המדינה ההיא", מתכוונים לזו שחייתה כאן עד יוני 1967.
לטוב וכמובן גם לרע, 1967 הייתה נקודת המפנה בתולדות המדינה שלנו. זרעי כל מה שאנחנו חיים, נושמים, חווים וחולמים היום, נזרעו שם.
ותום שגב, בסגנונו המאופק מתאר. מתאר את השינוי תוך כדי התרחשותו וכמו בספריו הקודמים הוא יודע לשים את האצבע על קווי שבר, כמו גם על פיתולים עדינים בעלילה הציונית בישראל. ספר חובה לכל ישראלי, כזה שיודע מה היה פה ובעיקר כזה שלא יודע או לא זוכר מה היה פה לפני 1967.
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
tuvia
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
הכל טוב ויפה רק למה השפם?
אני תמיד חשבתי שמדובר ביצחק שמיר בשיר הידוע ?
מה לשפם ולישראל בין 48-67? האם ישראל גילתה סימני התנהגות של ישראל 1987-1991? |
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
ביקורת רגישה ונבונה.
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
ליאור ברשותך, אני מצרפת קישור לשיר ידוע של טשרניחובסקי ושלמה ארצי : אומרים ישנה ארץ.
http://youtu.be/SKMdUcDV0CA
|
|
אנקה
(לפני 13 שנים ו-5 חודשים)
ליאור, כמה נכון כל מה שכתבת.
אפשר לחלק הכל עד אז ומאז.
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת