איזה כיף לקרוא דברים "חדשים" של היינלין.
כמה מהסיפורים טובים יותר וכמה פחות ושניים אפילו גאוניים בעיני (ג'ונתן הוג, כולכם הזומבים)
כיף גדול, מומלץ בחום.

יש דברים חיובים ודברים שלילים בקריאת סיפורים קצרים.
אני באופן אישי פחות אוהב את הסגנון של הסיפורים הקצרים אבל היינליין כותב אותם בצורה שוטפת וקריאה כפי שהוא יודע לעשות כל כך טוב
חלק מהסיפורים בספר זה טובים יותר וחלקם טובים פחות, כולם מתרחשים בעתיד הקרוב והשערתי היא שכולם קורים באותו עולם של גר בארץ נוכריה.
להערכתי היינליין התנסה בכתיבת סיפורים קצרים בעולם זה במטרה להרחיב ולהעמיק את הרקע לגר בארץ נוכריה ומאוחר יותר איגד אותם לספר זה.

ספר זה אינו אחד מהמוצלחים ביותר של היינליין

טוב הייתי סקפטי גשהתחלתי אבל הספר ממש שאב אותי פנימה, מצאתי את עצמי יושב וקורא במקומות הזויים שזה ממש החזיר אותי אחורה לזמנים רגועים יותר.

דיוויד גמל פיתח כאן גיבור טרגי מהטובים שבהם. הספר כתוב כפנטסייה לייט עם הרבה מוטיבים קלטיים סקוטים. מלחמות ונקמות דם, רציחות וסיפור אהבה, הספר מכיל את כולם ועוד
מומלץ בחום ונכנס לרשימת הפנטסייה הקלאסית.

ספר מצויין, המשך ישיר לספר הראשון הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות ולא נופל ממנו בכלום.
שוב אנו נתקלים בכל אותם הדמויות שאהבנו שבראשם עזי אלבוב השד האופטימי אך המתוסכל שטווה עלילת משנה משובבת.
אכילס ואודיסאוס מצטרפים גם הם לחגיגה כשגם הלנה מטרוייה מראה את פרצופה ושוברת סטיגמות על ימין ועל שמאל.

זילאזני ושקלי פותחים דיון תיאולוגי על מה הוא אלוהים ושוטחים בפנינו נקודת מבט שונה על מונותאיזם, פוליתאיזם ומה שביניהם.

באופן אישי אני כבר לא יכול להתאפק והולך לפתוח את הספר השלישי והאחרון בסדרה בשאיפה שיעמוד באותה הרמה של השנייים הראשונים.

ספר מצויין, המשך ישיר לספר הראשון הביאו לי את ראשו של נסיך החלומות ולא נופל ממנו בכלום.
שוב אנו נתקלים בכל אותם הדמויות שאהבנו שבראשם עזי אלבוב השד האופטימי אך המתוסכל שטווה עלילת משנה משובבת.
אכילס ואודיסאוס מצטרפים גם הם לחגיגה כשגם הלנה מטרוייה מראה את פרצופה ושוברת סטיגמות על ימין ועל שמאל.

זילאזני ושקלי פותחים דיון תיאולוגי על מה הוא אלוהים ושוטחים בפנינו נקודת מבט שונה על מונותאיזם, פוליתאיזם ומה שביניהם.

באופן אישי אני כבר לא יכול להתאפק והולך לפתוח את הספר השלישי והאחרון בסדרה בשאיפה שיעמוד באותה הרמה של השנייים הראשונים.

האמת שציפיתי ליותר.

על פניו יש לספר את כל מה שצריך בשביל להפוך לספר גדול, וכך הוא גם מתחיל בפתיחה סוחפת רצופת אקשן.
אולי זה היה התרגום הלא זורם או אולי מדובר במצב הרוח שבו שריתי בזמן קריאתו אבל משהו בספר לא עבד בשבילי.
בנוסף ואולי בעיקר, הייתה לי תחושה שחלקים גדולים מהמוטיב נלקחו מספרים אחרים (לדוגמא מעולם המכשפות של אנדרה נורטון), דבר שאותי באופן אישי קצת מעצבן.

באופן אישי התאכזבתי

ספר מעולה, קראתי אותו ברצף כמעט ללא הפסקות.
מזימות, תכחים, בגידות, מסע בזמן, אישה יפה וחתול אחד ומיוחד. כל אלו ועוד מרכיבים את אחד מהספרים הטובים ביותר של רוברט היינלין.
בספר זה היינלין כותב את "הבלדה לחתול", ספר יוצא מן הכלל, ההנאה מובטחת !!!!

האמת שהספר הפתיע אותי קצת. מהכורותי עם היינלין התרגלתי לכתיבה הזורמת, להומור ולשנינות אך בנוסף גם הורגלתי שספריו רובם ככולם הם ספרי מד"ב בעלי נופך פוליטי, מיליטאנטי, המסופרים בציניות האופיינית של היינלין.
ספר זה חורג מגבולות היינלין המוכר ומאפשר לנו לבחון את נסיונו של היינלין בכתיבת ספר פנטסיה.
כרגיל, כשמתרגלים לטוב קשה להפסיק, מדובר בספר זורם שנון מלא הומור אך נטול פוליטיקה, דמותו של גורדון וכוכב נבנות כדמות הגיבור והעלמה הקלאסיות אך מקבלות טויסט בהמשך הספר.
כשסיימתי את הספר, ממש הצטערתי שלא מדובר בסידרה.
מדובר בעוד אחד מאותם הספרים שאני גאה להחזיק על המדף, שהרי לא כל יום היינלין עושה פנטסייה בצורה הכל כך טובה שבה כתובים כל ספריו

כשבחרתי את כוכב כפול מן המדף היה זה לאחר רצף של ספרים ארוכים\כבדים, הגעתי למצב, שפשוט אמרתי לעצמי שאני חייב משהו שהוא מהיר ולעניין.
כרגיל אצל היינלין, כל ספר פגיעה בול. ממש החזיר לי חזרה את האמון והרצון לקרוא.
גמאתי את כוכב כפול במספר שעות וסיימתי אותו עם חיוך גדול על הפנים.
היינלין כפי שהוא עושה זאת בכל ספריו, בנה גם הפעם את לארי סמיית כדמות עמוקה בצורה הומוריסטית ופוליטית המשאירה את הקורא מרותק עד המילה האחרונה, מוכיח בזאת שוב שדור הזהב של המד"ב הוא דבר שלצערנו עבר מן העולם והלוואי שיחזור.