הסופר אמנון לוי שהוא מעיד על עצמו כחילוני הרחוק מקיום מצוות מתעסק יותר מידי בדברים החיצוניים הקשורים לעולם החרדי בבגדים שהם לובשים ,מקצועות אופיניים ,מעמד האדמור,על מעמדות בחסידות,על דעתם הפוליטית ועל הרבה דברים חיצוניים ופחות תוכן פנימי הוא סוקר את החברה החרדית כקבוצת בני אדם ופחות מתייחס לאמונתם ,לההשגחה העליונה ולהלכות ישנם פרקים בודדים שבהם הוא בכל זאת מצטט מספר הלכות בעיקר בפרקים העוסקים בשידוכים וביחסי האישות במגזר החרדי. ובכל זאת די נהנתי לקרוא את הספר כי הוא מציג הרבה אינפורמציה על המגזר החרדי וביקורת יחסית מתונה גם אם זה נכתב ע"י חילוני שיודע שהוא אינו מתכוון לחזור בתשובה בכל זאת הוא מנסה לקרב את עצמו לחברה החרדית ויוצר איתם קשרים ופותח חלון לציבור הרחוק מקיום מצוות להכיר יותר טוב את החברה הזאת ם אם זה נכתב קצת כמו סיקור עיתונאי ועל ידי זה יוצר איזושהי קירבה יחסית.יש הרבה דברים רלוונטים לימינו גם אם הספר הזה נכתב קצת לפני יותר מ20 שנה ומאז התחדשו הרבה דברים בטכנולוגיה ההלכה היהודית והאמונה היהודית וקיום המצוות עדיין לא השתנה...











