ביקורת ספרותית על לבד בברלין מאת הנס פאלאדה
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 4 באפריל, 2012
ע"י שוקי שמאל


היות וספר זה הוא רב מכר בימים אלו, אין טעם להכביר מילים על עלילתו. הספר בהחלט ראוי להצלחתו. מדובר בסיפור מעשה המבוסס על המקרה אמיתי של משפחת המפל.
הכתיבה טובה, הדמויות מצויירות היטב והעלילה מסופרת היטב. יחד עם זאת, לדעתי הספר לא ראוי לתארים כגון "יצירת מופת", "יצירה קאנונית", "מאגנוס אופוס" וכיוצא באלה. לטעמי, אפשר לחוש מבין שורות הספר, את מצבו הנפשי המעורער של המחבר. בעת כתיבת הספר סבל פאלאדה (או בשמו האמיתי רודי דיצן) מדיכאון קליני, אלכוהוליזם והתמכרות למורפין. פאלאדה שלכאורה שרד את מאסרו בבית חולים לחולי נפש בתקופת המלחמה (ואף כיהן לאחריה כראש עיר), למעשה מעולם לא יצא ממצבו הקשה בתום המלחמה וזמן קצר אחרי כתיבת הספר נפטר. בניגוד למקובל בחוגים בוהמניים שונים, במצב כזה, קשה לצפות מסופר, יהא מוכשר ככל שיהיה, ליצור יצירה ספרותית איכותית במיוחד. הספר "לבד בברלין" (במקור "כל אחד מת לבד") אכן תזזיתי, הדמויות קיצוניות והכתיבה קיצונית ונטולת איפוק.
איכותו של הספר נובעת בעיקר מהחשיבות והעוצמה של נושאו. בניגוד למה שכתוב בביקורות אחרות, היטלר לא היה פופולארי במיוחד בגרמניה בזמן המלחמה והמפלגה הנאצית עוד פחות ממנו. ידוע למשל שעוד ב-1939 למעלה מ-80% מן הגרמנים התנגדו למלחמה נגד פולין. הנקודה היא שהיה מדובר ברודנות שבה לדעת הקהל היה מעט משקל ורק מתי מעט עשו את המעבר מהתנגדות פאסיבית להתנגדות של ממש.
התיאור של פאלאדה מפספס לא משום שהוא "מפריז" בהתנגדות מבפנים של הגרמנים למשטר, אלא משום שהוא "מפספס" מאפיין מאד משונה ויוצא דופן של מתי המעט שחצו את הקו כמו הנגר גאורג אלזר שהתנקש בהיטלר בשנת 39, גיבורי תנועת השושנה הלבנה ממינכן, הסמל אנטון שמיד חסיד אומות העולם ונדמה לי שגם פון שטאופנברג ממתנקשי ה-20 ביולי 44. נראה שהמניעים שלהם יותר משהיו פוליטיים או דתיים, היו קשורים למורשת התנועה הרומנטית הגרמנית של המאה ה-19. מעניין שמתנועה זו יצאו גם זרמים פרוטו-נאציים ו"פולקיסטיים" שהיו בין מייסדי התנועה הנאצית. המאפיין הזה חל לדעתי גם על הזוג המפל. ספרו של פאלאדה למעשה מרים ידיים בשאלת המניעים של הזוג קואנגל ומסתפק בתאור אורח חייהם כחלק ממעמד הפועלים (הספר נכתב במזרח גרמניה הקומוניסטית).
הנקודה המעניינת השנייה היא הצלחתו של הספר בישראל של נתניהו-ליברמן. נדמה לי שאף אחד מן המבקרים האחרים לא העז להעלות בדעתו ובודאי שלא על הכתב את האנלוגיה המחרידה. אני לא שוכח שלהבדיל מגרמניה של פאלאדה, ישראל אינה רודנות משטרתית אלא דמוקרטיה (שסובלת יותר מחולשת המשטר שלה מאשר מעוצמתו) ואוייביה של ישראל נחזים להיות גרועים עוד יותר ממנה. גם השוואה בין תנועתו המשוקצת של ליברמן לבין המפלגה ההיא תהיה מופרכת. העניין הוא שמצביעי "ישראל ביתנו" ולא רק הם, הם בשר מבשרם של אותם 13 מיליון גרמנים שהצביעו להיטלר ב-31. באוירת הקנאות והגזענות הדתית-עדתית המשתוללת היום בציבוריות הישראלית, לא יפלא ממני שישראלים רבים חשים שלא ירחק היום וגם הם יהיו "לבד בברלין".
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שפטיה (לפני 6 שנים)
טוביה, אהבתי!
tuvia (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
פעם, שאלה אותי חמדת, אם אני לא קורא רומנים?
עניתי לה, שאני לא מרבהלקרוא רומנים וגם לא לכתוב עליהם
ביקורת, מסיבה פשוטה, רומן הוא כמו אוכל, אפשר לאהוב ואפשר
לא.
הספר הזה, שהוא רומן, יוצא מן הכלל מכוון שהו עוסק בנושא שהוא
בנפשנו- ההתנגדות לנאציזם.
הביקורת שלך שהיא טובה, ומנומקת היטב, לדעתי מפספסת בגדול.
כמו שכותבת חברתנו שין שין, אתה נושך, אבל לדעתי באויר!
היסטורית, אתה לא צודק! המפלגה הנאצית זכתה בניצחון ב-1930, למרות שמספר מצביעיה ירדו ממספר המצביעים להבבחירות שלפני.
במשאל העם שנערך אם לאחד את משרת הקנצלר למשרת הנשיא, היטלר זכה ברוב עצום!
נכון שרוב העם הגרמני לא רצה במלחמה, אבל הניצחונות הקליםהביאו איתם גם את תמיכת העם, לפחות עד התבוסה בסטלינגראד.
אני מסכים איתך, שהאופוזיציה להיטלר היתהזניחה, אבל אל תשכח שהיה זה משטר טוטליטרי איום ונורא! וגם יחסית למשטר של סטין הוא היה סלחני.
אין מקום להשוות בין ישראל לגרמניה! כל השוואה כזאת, א) מגמדת את הנוראות של המשטר הנאצי, ב) מראה שהאנשים שחושבים בדרך זאת. מונעים מדחפים אחרים כגון אנטי שמיות, אנטי ציוניות, או סיבות אחרות
שגורמות לחסר בנוראות של הנאצים, ורצון להקל על המצפון הלאומי של הגרמנים. ( ראה את הביקורת הנוכחית של אינטר גראס!).
המסקנה האחרונה שאליה אני מגיע א) אולי אתה צריך לקרוא את הספר שנבגדו לעמוד על האיכותיות של הכותב ( כמו כן את הביוגרפיה שלו , שקצת ״ משכת״ אותה, ועוד דקה היית עושה מהמחבר נרקומן מחובר להרואין באינפוזיה).
ההשוואה בין ישראל , אפילו בזמנינו , לגרמניה הנאצית, היא לא במקומה, ואני הייתי נמנע מלהזכיר דבר כזה כשביננו מסתובבים עדין
אנשים שעברו וסבלו ממשטר זה.
תהיה בריא , וחג פסח שמח וכשר לך ולמשפחתך!
חמדת (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
ברוך בואך לאתר .אני לא התחברתי
חלבי (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
הספר עושה אותי עצוב התחלתי לקרוא הנחתי בצד ועוד פעם התחלתי קשה לומר שזו יצירת מופת מסכים איתך זו יצירה יגונית ומעציבה
yaelhar (לפני 6 שנים ו-3 חודשים)
וואו, אתה נושך!





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ