ושוב אני מוצא את עצמי כותב ביקורת, ולא מוצא שום דבר שלא כתבו קודם: ספר ''מצוין'', ספר ''מושלם'', את כל אלה כבר כתבו במקום כלשהו, וזה נכון מאוד.

הספר מחזיר פרט שולי מהספר הראשון, שחשבו שהוא סתם כמה מילים, שלא באמת משנות את העלילה, ולכן כולם שכחו אותו בספר השני.
אבל ריק ריירדן מצא דרך, והחזיר את הפרט הקטן הזה בגדול, ובשביל למצוא את הפרט הזה, צריך פשוט לקרוא את הספר ולחפש טוב טוב.
וגם נותן מתח רציני בשם הספר ובנבואה שניתנת בו, ועד שאתה קורא במה מדובר, אתה לא יודע מהי הקללה, אבל אחרי שקוראים את הספר חושבים: ''אך לא ניחשתי את זה, זה כל כך ברור וצפוי אך לא חשבתי על זה''...

וחוץ מקללת הטיטאן, יש עוד קללה שקשורה בספר: לא לקרוא אותו- זו קללה של ממש.

ספר שני... תמיד סופרים כותבים אחד כזה, אבל בלי שום קשר, זה ספר נהדר. סוף כל סוף פרסי כבר יודע איך לספר את הסיפור ,כי בספר הקודם, ריק ריירדן גרם לפרסי לספר יותר על כמה דברים מסובכים לו, וכמה כל מה שקורה מוזר. אבל כאן- ריק ריירדן כותב את פרסי כמו מומחה, מה שרק מחזק את מעמדו של פרסי ג'קסון (בתור כוכב הסדרה), והתדמית של הגיבור הגדול שתמיד מצליח לנצח ולחשוב על פתרון, גם מוסיפה לא מעט. אז אם מחשבים את כל המרכיבים של הספר הזה, הכל שווה ל- אחד הספרים הטובים ביותר אי פעם.
ולא צריך לחצות את הים כדי לקבל את הספר, פשוט לכו לסטימצקי או צומת ספרים או לחנות של סימניה או באתר אחר ותיקנו אותו. מיותר לציין לא לחכות לסרט ?

אחד הספרים הטובים ביותר שניתן לקרוא, (קשה למצוא מה לכתוב על ספר שכולם כבר שיבחו). אני מתקשה לדרג את הספר בין שאר הספרים בסדרה, אבל כל הספרים טובים, אז אין סיבה להשוות בינהם.
פרסי ג'קסון הוא אכן הדמות הטובה ביותר של ריק ריירדן. יותר טוב לא רק מסידרת פרסי ג'קסון והאולמיפים וגיבורי האולימפוס, אלא גם יותר טוב מכל הדמויות בסידרת משפחת קיין והאלים המצריים. אבל יותר מכל הקשר של הדמות לחיי היום יום הרגילים שמיחוץ לספר, למרות שהספר מסופר על מציאות בדיונית, הקשר הזה הוא אחד האלמנטים היותר ניסתרים ומיוחדים שנדיר למצוא בספרים מסוג זה.
אני לא מוצא לנכון לשבח עוד את הספר, מפני שכבר כל מה שאני אכתוב, לא יהיה חדש, כי רבים לפני כתבו את החלק הזה, אז אני מפסיק כאן...
נ"ב: חבל שהתסריטאי של הסרט חרב את העלילה של הספר, ואני לא מבין למה כל מי שלא מבין את הנושא של המיתולוגיה היוונית מספיק טוב, ''חייב'' להציג את הדמות של האדס בתור רשע כי הוא אל המתים. "יופי" חכמולוגים: "הוא קשור למתים, אז נחליט להציג אותו כמו רשע". היום כל אחד יכול להיות תסריטאי...

אחד הספרים הטובים ביותר בסדרה אני מדרג 5 (מתוך הסדרה) אבל מתוך הספרים של ריק ריירדן זה ספר נוראי, ולמה זה? כי זה לא הסגנון שלו! ריק ריירדן לקח את השראה שלו מתוך מיתולוגיות והעלילה של 39 רמזים, לא קשורה לנושא. מה שכן- הספר מצוין! (לא בשביל ריק ריירדן כי הוא מסוגל ליותר). הספר זוכר שלוש דמויות בצד כדי להוסיף מתח אדיר בסוף. מומלץ מאוד.

למרות שקראתי רק 3 עמודים של הספר, אני נותן ביקורת שלפני הקריאה. הספר נשמע מעניין מאוד, והמתח שבו מתחיל בתחילת הספר, אבל העלילה לא מובנת בכלל. הדמות הראשונה שמופיעה בספר, יש רק תיאור לא ברור שלה.
הדמויות האחרות גם לא מוסברות ולא מבנים מי נגד מי בספר הזה,ועוד פרט קטן על סידרת הספרים: אם לוקחים את שלושת הספרים הראשונים ושמים אותם אחד ליד השני, כל ספר גדול יותר מהשני- מה שמרמז על כמות גדולה של כתיבה סתמית.
לגבי הספר הרביעי:- אני לא בטוח כי ראיתי אותו בחנויות הספרים, אלא רק באנגלית, ובין ספר בעברית לספר באנגלית יש הבדל בגדלים. אבל אל תלמדו מהביקורת הזאת על הספר, כי אני עצמי לא קראתי את הספר! ועד שאני לא מסיים לקרוא, אני לא מצדיק ביותר מ-50% את מה שרשמתי פה, ואני ארשום עוד ביקורת אחרי שאקרא את הספרים.

סליחה שאני שואל שאלות בביקורת אבל זה לא הפוך??? בדרך כלל הספר הראשון יותר טוב מהשני אבל פה ממש לא הספר הסדיסטי והמרתק הזה מותח כל-כך הרבה שזה מפחיד ומתעלה גם על הספר הראשון הספר השלישי סוגר את הטרילוגיה לצערי אבל כמו שאני מכיר סופרים תתכוננו למשחקי הצמא מה שכן סוזן קולינס גרמה לספר שני שיותר טוב מקודמו אז מי יודעה אולי רק אולי אם סוזן קולינס תמשיך לכתוב אז הספר שיצא יהיה טוב אבל כרגע יש לה ספר מושלם שרשום עליו 2

ספר מצוין שמספר על הוגו קברה על מוכר מדוכן צעצועים ועל רוחות מהעבר הרחוק חמש מאות עמודים של מטח בלתי ניסבל וגם הסיפור לא תמיד ברור לכן מצאו פתרון יצירתי: תמונות מעטות שמספרות חלק קטן מהסיפור אבל גם מסיפות כמות רצינית של עמודים כי בנקום לרשום הוא נפל מהכסה מציירים שלושה עמודים כדי להמחיש את זה אבל למרות הכל ספר מצוין

ספר מצוין אבל יש בו שילוב של הרבה מאוד תכונות בן אם אכזריות עצב או בלבול מסוים, הספר מהיר ומותח. אני ממליץ לקחת יום חופש וכבר להתחיל לקרוא. בתחילת היום הספר מראה אותות של כבוד מצד אנשים ונותן אלפי דרכים לנחש את הסוף. אזהרה: לא לקרוא לפני השינה! לא תוכלו להפסיק לקרוא...

ספר מצוין אבל מסובך מאוד דבר ראשון יש שני קווי עלילה מקבילים ואחרי זה קווי העלילה הופכים לאחד ואחרי זה מתנתקים ולא ניתן להבדיל בן הטובים לרעים. אבל למרות הכל זה ספר מצוין ומרתק לא ניתן לסגור אותו ליפני הסוף אני בעצמי פתחתי את הספר ב- 8 בבוקר וסיימתי אותו ב- 4 בלילה (ואז קראתי אתו שוב כדי להבין)