ספר חמוד ואף מצחיק לפרקים, סיימתי אותו ממש מהר. ספר טיסה מה שנקרא.. כשיחזרו הטיסות.

ספר חדש לגמרי
אומנם שסידרנו אותו על המדפים ,חלק מצוות החנות לא מצא
חן בעיניו הכריכה!
הספר מספר על שלושה גברים בסביבות גיל הארבעים,
וכל אחד מה עובר עליו משבר אחר בחיים.
המחבר מצליח להכניס אותנו אל שלושת העולמות של כל אחד,
בצורה כל כך יפה ובסגנון כתיבה מיוחד במינו.
ספר מהחיים היום יומיים של כל אחד מאיתנו,התחברתי אליו מייד.
היה ממש כיף לקרוא אותו,ממליצה עליו.
ובאותה הזדמנות רציתי להודות לחברתי מהסמניה טופי שהצליחה לעדכן את האתר בספר הנ"ל.

הרבה מאוד ספרים יש על חברות בין נשים ומעט מאוד ספרים עוסקים בחברות בין גברים. הספר מאוד מקורי מן הבחינה הזאת והוא מנתב בהצלחה בין העלילה העוסקת בחברות בין שלושה בחורים בשנות הארבעים לחייהם, לבין העלילה העוסקת במשפחה של כל אחד מהם.
הכתיבה קולחת, זורמת והעלילה מעניינת.

אפשר ללמוד ממנו לא מעט בנושאים טעונים כמו האופן שבו אדם מבוגר, רציני ושקול יכול להיגרר אחרי פרובוקציה של ילד ולהגיב באופן ילדותי בפרובוקציה משל עצמו.

הספר עוסק גם במשברים בחיי הנישואין, נושא נדוש אמנם, אך מובא בצורה מעניינת ובאופן שתורם להשתלשלות העלילה.

נושא אחר שבא לידי ביטוי בצורה מרגשת הוא ההתמודדות עם השכול, כשהוא בוחן את ההתמודדות של אחת הדמויות עם מותה של אשתו.

ממליצה בחום.

אני עכשיו קוראת את הספר הזה
הספר מספר על שלוש גברים שלא הולך להם אם הנשים
ועל הילד אחד שאין לא גבולות
אני ממליצה ליקרוא אותו זה ספר נורא מרגש
אני עכשיו קוראת אותו ויש לי דמאות בעניים
אני קיבלתי את הספר הזה במתנה

בכל גבר מבוגר יש את הילד שעדיין לא התבגר...עדיין מחפש הרפתקאות, נהנה מהאדרנלין שזורם בדם ותחושת הסיפוק.
ולעומתו יש את האחד שהחיים והמציאות שנכפתה עליו ביגרו אותו מהר מדי...
גם ב - אביעד - שמתחיל להניע את הסיפור ומסתבך עם הילד הלא נכון...
ו- תומר - שאיבד את אשתו והיא עוד "מבקרת בראשו" מדי פעם...
ו- איתן - שמחפש הרפתקאות מסוג אחר על מנת להשלים את מה שלא הספיק במשך השנים...
אני, אישית, אוהבת מאוד לשמוע סיפורים של גברים, במיוחד על ההווי הצבאי ובכלל לצפות בחברות ארוכת שנים שעיצבה כל אחד ואחד מהם בצורה אחרת,שונה אבל גם קצת דומה.
חברות נטולת קנאה אבל לעומת זאת ספוגה באגו ורצון להוכיח.
אחרי קריאת מרובה של ספרי בנות/ נשים אורי לברון מצליח להציג (לפחות לי) את הצד הגברי בצורה הומוריסטית, דרכי התמודדות, מאין סוג של "מה גברים רוצים"...איך הם פועלים ומה הם חושבים על עצמם וגם עלינו, הנשים.
טעימה קטנה שמשאירה חומר למחשבה.

כמו בספרו הראשון, גם בספר השני, הכתיבה של לברון נהדרת וגורמת לך לקרוא כל חלק בספר בשקיקה.
עם זאת, כמו בספר הראשון, גם בספר הזה העלילה לוקה בהמון חסר, מוצגים בספר כמה סיפורים מקבילים שנכתבו בתוך ספר, באמצעות כתיבה מדהימה, אבל אין בהם שום מתח, העלילה לא מניעה את עצמה ובעיקר יש לאורך כל קריאת הספר תחושה של פיספוס והמתנה למשהו שלא מגיע ולא יגיע.
מצד אחד נהנתי להיתקל שוב בכתיבה של לברון, מצד שני העלילה מאכזבת, צפויה ולא שונה מקריאת כתבה משמימה בעיתוני הסופ"ש. וחבל שכך.

משבר גיל הארבעים, התהיות, הרצונות, החשקים, התסכולים, מערכות היחסים, לקבל את כל אלה מנקודת מבט גברית - מרענן...
מיד בהתחלה נזכרתי במשאלה אחת ימינה :)
הבעיה היחידה היא שהספר נגמר מהר מדי, אולי אפילו בלי הכנה מראש. מאד הכעיס אותי העניין הזה. אני לגמרי מוכנה לקרוא את המשך הסיפור.

השאלתי אותו מהספריה בלוד. הוא ענה על הצפיות, נשאר מסקרן לכל אורכו. לראות חיים דרך עיניים של גברים. הרגשתי שאני כאילו מכירה את החיצוניות שלהם. האופי האנושי של כל אחד מהדמויות בסיפור מענין בפני עצמו. ההתרחשויות שמעלות חששות מהעתיד להגיע. הרצון להרגיע את העצב העמוק. והרצון להגיד "נו, צא מזה ותתחיל לעשות משהו עם עצמך.." בהחלט מראים שהספר מדבר אל קוראו.

אינני זוכר מתי בפעם האחרונה סיימתי לקרוא ספר ביום אחד.
ללא כל ספק ספר קולח, זורם, עשיר בארועים מהחיים של כולנו, שמחים, עצובים, משעשעים, מן חברות שכנראה רק ישראלים מכירים, שמתחבטת בסלעי החיים ועולה כל פעם על שרטון אחר אבל תמיד נחלצת מהם ומשייטת הלאה, אהבתי ונהנתי, ממליץ.