עלילת הספר "אי השקרים" מתרחשת באי גרנזי, אחד מאיי התעלה הבריטית. הסופרת מגוללת שתי עלילות זו בצד זו. העלילה המרכזית מתחוללת בשנת 1985 ומסופרת מפי קתרין רוזייר, נערה תלמידת תיכון. כבר בפסקה השנייה של הספר היא מתוודה שהרגה את חברתה, ניקולט, ובסיפור היא מתארת את מהלך העניינים מאז שהכירה את ניקולט ועד סופה.
העלילה השנייה, הכתובה לסירוגין בין הפרקים מפיה של קתרין, מתארת מעשים שהתרחשו באי בזמן הכיבוש הגרמני בשנת 1940.
אביה של קתרין עסק באופן כפייתי באיסוף עדויות ונתונים על מה שהתרחש באמת בזמן הכיבוש הגרמני. במיוחד הוא מבקש לברר את האמת באשר לגורל בני משפחתו. מכתבים שכתב ועדויות שאסף, במיוחד תמלול הקלטה של עדותו של אחיו צ'רלי, הם העלילה המקבילה.
הסופרת מקשרת בין פרק לפרק באופן אסוציאטיבי. בדרך כלל פרק מתחיל במשהו שנרמז בסוף הפרק הקודם, וכך היא מצליחה לאחות בין שתי העלילות.
מסתבר שהאמת בקשר למה שקרה בזמן הכיבוש עדיין לא ברורה כל צורכה, ומעורבות בה הלשנות ובגידות מכל הסוגים.
הספר קשה לקריאה. העלילה רבת דמויות והנושא כבד. מה שמזעזע באמת בספר הוא לא התנהגות הכובשים אלא התנהגות התושבים עצמם, ובעלילה החדשה יותר - התנהגות בני הנוער.
הספר מיועד לבני נוער, אבל הייתי מהססת מלהמליץ עליו לקהל יעד זה. אלא אם כן ראוי לחשוף אותם דווקא לצד המכוער ביותר של החברה ולהנחת הסופרת שבוגדנות ושקרים מחלחלים תחת יסודות כל משפחה.
בני נוער אינם מנותקים מן העולם ומעובדות החיים, ודאי לא בימינו, אבל עיסוק יתר בהתאבדות והליכה על הקצה, בשימוש בגוף לשם השגת מטרות, בחשדות שמתאמתים על כך שהמבוגרים מסתירים סודות אפלים ובגידות, נראה לי מוגזם. מכל הדמויות בספר אין ולו אחת שהייתי רוצה שילדיי יכירו.

















