ספר טוב. כמיטב ספרי רם אורן שניתן לקרוא אותם כמעט בכל מקום, וגם אם לא מצליחים להתרכז, ניתן עדיין להבין ולקרוא את העלילה שכתובה כל כך ברור ובצורה שכמובן כל כך מאפיינת את רם אורן, שאין ספק שיצר לעצמו סוג של סגנון שאנחנו מכירים כל כך הרבה שנים. בתור מישהו שמכיר קצת את העולם בו כתוב בספר, המילה "חולה נפש" היא קשה ואני מבין שלצורך הספר היה צריך את ההקצנה הזו, כיום משתדלים לקרוא לאנשים בעלי הפרעה נפשית "מתמודדים" כי הם מתמודדים עם החיים ועם המחלה. ניתן לראות שהסופר חקר את התחום כמו שהיה כתוב בספר, רוב הדברים נכונים ובאמת משקפים את עולם הפסיכאטריה. סביר להניח שבאמת יש הרבה מתחזים שמנסים לרמות את המערכת, ולהוציא כספים באמצעות העמדת פנים של אדם עם בעיה נפשית. לצורך העניין, העולם הזה מרתק ואכן מבחינה רפואית התקדם פלאים. בשביל העלילה אולי "חולי נפש" זה דבר גרוע וקשה, אבל הם אנשים כמו כולם, ולא כאלה כמו שמוצגים אולי קצת בספר או בכלל, כידוע בסטיגמה הנוכחת בארץ ובעולם. הספר טוב, כתוב יפה. לא ציפיתי לסוף כזה, למרות שהוא חצי מפתיע וחצי לא. תמיד כיף לקרוא את רם אורן. זה קליל, נחמד, כיפי. ומבינים הכל. ספר ממש טוב לדעתי, ואם רוצים לנקות קצת את הראש ולקרוא משהו בכיף ... זה הספר, או אחרים של הסופר המשובח הזה. מומלץ.











