• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

מאת טרקווין הול

הביקורת של סבטלנה כהן

תמונה של סבטלנה כהן
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
3.0
תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

מאת טרקווין הול

הביקורת של סבטלנה כהן

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
תמונה של סבטלנה כהן
הוצאה לאור:מטר
שנת הוצאה:2011
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
אספנית כפייתית
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 10 שנים

“מעולם לא הייתי בהודו. בניגוד לרוב בני גילי, אחרי הצבא נסעתי דווקא למדינות העולם הראשון. ההחלטה הזו”

4/13
ביקורות על תעלומת המשרתת הנעדרת
הבאה
נוריקוסאן
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 14 שנים•1 דקות קריאה

נראה כי בכל תרבות ותקופה יש את החוקר הססגוני משלה.ברוסיה הצארית - פגשנו את פנדורין, באנגליה - שרלוק הולמס, אחרי מלחמת עולם הראשונה - גב' גיבס,
בטורקיה - יאשים טוגאלו, בארה"ב - ג' ריצ'ר ועוד כמה אחרים).
הפעם לפנינו ספר על בלש הודי - ויש פור.
גדולתו של הספר לווא דווקא בתעלומות ופתרונן ולדעתי גם לא בדמותו הססגונית והמיוחדת של הבלש.
הספר מאפשר הצצה להודו: תרבותה, הבדלי המעמדות שבה,
הספר כתוב בצורה כזו שאתה חש את הודו, הוא מעורר חושים וריחות. קל לדמיין את הרקע לארועים.
הוא כתוב בצורה זורמת, קלה לקריאה, מתובלת בביטויים הודיים, מתובל בהומור.
בסוף הספר מילון מבאר מונחים הודיים שונים.
הספר מעיר ומאיר על הקורה בהודו ומעביר ביקורת נוקבת.
2 כוכבים על התוכן + נקודה נוספת על תאור הודו.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
א
אלעד
תמונה של מיכל
מיכל
תמונה של עולם
עולם
תמונה של Mira
Mira
תמונה של שין שין
שין שין
תמונה של י. קליש
י. קליש
ה
הקיסרית הילדותית
ק
קוראת
11קוראים|גיל ממוצע60|73%נשים

על המבקרת

תמונה של סבטלנה כהן

סבטלנה כהן

ותיקה
חברה מזה 18 שנים
505 ביקורות•2 נבחרות•1,534 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של סבטלנה כהן
סבטלנה כהן
ותיקה
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות505
ביקורות נבחרות2
לייקים שקיבלה1,534
דירוג ממוצע2.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת266ספרות מקורית79מתח ריגול והרפתקאות49

דיון על הביקורת

2 תגובות
י. קליש
י. קליש•לפני 14 שנים

היי סבטלנה,

מה, אחרי מעט הסופרלטיבים שנתת לו, לא נוסיף לו עוד נקודה קטנטונת על הזרימה והתיבול בהומור ובביטויים הודיים??? יפה.
טופי
טופי•לפני 14 שנים

ואכן גם באפריקה יש דמות ססגונית ומיוחדת

ושמה מא ראמוצווה, בעלת "סוכנות הבלשיות מספר 1" מאת אלכסנר מק'קול סמית...
2 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של סבטלנה כהן

כל מה שתבקשי

כל מה שתבקשי

סופי קינסלה

ספר קליל, מצחיק ונוגע ללב. כמו בספרים אחרים של קינסלה, הכתיבה הומוריסטית, זורמת מלאה בסיטואציות מצחיקות ואבסורדיות.
דמויות מצחיקות, אך גם אמיתיות מאד. מאחורי השובבות והבדחנות מסתתר רגשיות אנושית. התמודדות עם משפחה, קריירה, זוגיות והשאלה עד כמה אנחנו נותנים מעצמינו
לאחרים ומתי הנתינה הופכת להקרבה.
הזדהיתי עם דמותה של פיקסי, חלקים ממנה הזכירו את עצמי של פעם. הרצון לרצות, להיות בסדר עם כולם, גם כשזה בא על חשבוני האישי.
הספר גרם לחשוב על ההבדל שבין נתינה אמיתית, שבאה מהלב ומעניקה שלווה, לבין ויתור עצמי, מתוך חובה.
ולצד כל זה צחקתי בקול רם. הקטע שפיקסי מחפשת "עציץ גברי" ולבסוף נותרת עם גבעול בודד, "הרג אותי".
נהינתי מהספר.

לפני 6 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
ג'וני שב משדה הקרב (מהדורת 2022)

ג'וני שב משדה הקרב (מהדורת 2022)

דלטון טרמבו

ספר קצר, מזעזע ועוצמתי. לא מדובר בהנאה או סיפור פשוט - זה מניפסט אנטי מלחמתי שמראה את המחיר האנושי של המלחמה.
הקריאה קשה, כואבת ומותירה תחושת מועקה.
משהו שמעבר לניקוד, פשוט חוויה מעמיקה.

לפני 7 חודשים•סבטלנה כהן
אפקט בבל

אפקט בבל

דניאל הכט

את הספר מצאתי בספריית רחוב. מהכתוב על גב הכריכה הסתקרנתי: מתח, מחקר, ניסיון להבין את תולדות הרוע, מה מביא אנשים לבצע פשע...
(נוגע בי באופן אישי ומקצועי).
קראתי מעל 100 עמודים (כרבע מהספר), לפני שזנחתיו. הספר נכתב על ידי דניאל הכט, גיטריסט די מפורסם ומצליח (לפי כריכת הספר).
הספר מנסה להיות בו-זמנית ספר מתח, מדעי ורומן, אך בפועל ערבוב הז'אנרים לא מתמזג טוב.
מתח - רמת המתח נמוכה. לא מספיק בכדי להחזיק עלילה. ההרגשה כאילו מתיימר להיות מותחן, אבל לא מספק את הסחורה.
מדע - אמור להעניק עומק ואמינות, אבל נכתב בצורה יומרנית, מתנשאת,לעיתים לא נכונה. זה הופך את החלק המדעי לפלצני, מתיש, במקום מרתק.
תחושה שהמחבר מנסה "לתפוס את כל העולם": נוירולוגיה, גנטיקה, פילוסופיה, תיאולוגיה, חברה, תרבות וקונספירציה. הכל מכל. במקום להציג מחקר, נעשה ניסיון לחקור הכל בבת אחת על פני אוכלוסיות לא ממוקדות. מניסיוני בכתיבת עבודות אקדמיות, מחקר אמיתי חייב שאלה ממוקדת ומתודולוגיה ברורה (באקדמיה, למשל, מתחילים בלימודי תואר ראשון בתחום מסויים. לומדים קורסים שונים הנוגעים לתחום הנבחר. בתואר השני אתה בוחר במה להתמקד מתוך הקורסים שלמדת בתואר הראשון. בתואר השלישי אתה מעמיק בנושא ספציפי וחוקר אותו. כך גם ברפואה: מתחילים ברופא כללי, אחר-כך מתמחים בתחום: כירורגיה, אורתופדיה וכדומה ואז ממשיכים לכירורגיית החזה, כירורגיית כף היד וכו'). אין מחקר של הכל מהכל, וזה מה שיש בספר - מין פנטזיה מדעית יותר ממדע.
רומן - בעוד קטעי המדע כתובים ביומרנות, בשפה גבוה, יחסית, קטעי הרומן כתובים בסגנון רומן רומנטי זול עם סצנות מביכות ולא אמינות.
כסכום, אף אחד מהרבדים לא מתפתח בפועל בצורה אמינה ומעניינת.
בעיני ספר לא טוב! כתיבה לא אחידה, ארוכה, מתישה ומביכה.
נראה לי כי על המחבר להתמקד במה שהוא טוב בו - נגינה בגיטרה ואת מלאכת הכתיבה להשאיר לאחרים.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
סוס אחד נכנס לבר

סוס אחד נכנס לבר

דויד גרוסמן

אחד הספרים הבולטים של דוד גרוסמן, זכה בפרס מאן בוקר הבינלאומי בשנת 2017.
הספר מתרחש כולו בערב סטנדאפ ומסופר מנקודת מבטו של חבר ילדות של דוב'לה הסטנדאפיסט, הנוכח במופע.
הקהל שמגיע למופע מצפה להופעת בידור ומקבל בנוסף מנה גדולה של חשבון נפש של דוב'לה.
השוני בין מה שהקהל מצפה לשמוע (צחוק) לבין מה שמקבל - יוצרת מתח בין הקומי לטרגי (כאב).
הספר דן במספר ונשאים: גבולות הצחוק - עד כמה אפשר להשתמש בהומור בהתמודדות עם כאב. מהו הגבול בין הצחוק שמקל על המאזין לבין הצחוק שמביך ומכאיב לו.
טראומה וזכרון - עד כמה לעתים זיכרון טראומטי לא מרפה וצף.
הגבול בין ציבורי לפרטי - ההופעה היא במקום ציבורי, בה משתמש דוב'לה כחדר טיפולים אישי.
מה הגבול בין וידוי לבין שימוש בצופים כ"פח" רגשי.
הספר נכתב בקצב חד, משפטים קצרים, טעונים והומור שחור. נותן תחושה שהקורא נוכח בהופעה עצמה ונע בין פרצי צחוק (הבדיחות טובות) לבין תחושות אי נוחות
וכבדות.
ספר קצר, עמוק ומיוחד. חד. לעתים מצחיק לעתים גורם לתחושות קשות, כמו בעיטה בבטן.
אהבתי מאד את הספר.

לפני 7 חודשים•סבטלנה כהן
סוד העננים

סוד העננים

אליסון ריצ'מן

הספר כתוב בשפה נעימה וזורמת, אך לא הצליח להחזיק עניין לאורך זמן. הגבורה, מורה, המנסה להידמות או לחקות הלן קלר, לא משכנעת. נאיבית וחסרת משקל אמיתי.
למרות הזרימה, התחושה היא של חזרתיות, עוד ועוד מאותו הדבר, ללא התפתחות מספקת.
אחרי כשליש מהספר (כ- 100 עמודים), מצאתי את עצמי תוהה באם בא לי להמשיך? זה מעניין? זה בדיוק הרגע בו החלטתי - שלא!!! הפסקתי את הקריאה, וחשתי שאין לי חשק לחזור אליו.
קראתי מספר ספרים של הסופרת ונהניתי מהם, לכן גם באתי לספר עם ציפיות מסויימות, שלא מומשו.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
חיים כפולים

חיים כפולים

ס.ג'. ווטסון

ווטסון התפרסם עם ספרו הראשון "לפני השינה" שהוסרט לסרט די מצליח. חיי כפולים הוא ספרו השני וגם בו הוא נשאר בז'אנר המותחן הפסיכולוגי.
העלילה הולכת ונעשית מותחת ככל שמתקדמים, עד סיום פתוח המעורר מחשבה. לצד המתח, הספר עוסק בנושאים אקטואליים: היכרות ברשת,הסכנות שבקשרים וירטואליים, והפער שבין פנטזיה למציאות. הוא מצליח להמחיש עד כמה התכתבות יכולה להפוך ממכרת, לעורר פנטזיות ורגשות, ועד כמה שיתוף פנטזיה עלול להתפרש אחרת על ידי הצד השני - כמחשבה או כרצון ליישום.
עם זאת יש חולשות בספר: העלילה לא תמיד משכנעת ואמינה. אחת הדמויות המרכזיות אינה בנויה היטב: מצד אחד שקרן, מניפולטיבי ואגרסיבי, אך בהמשך מוצג כחלש אופי, נגרר - חוסר עקביות שפוגע באמינות.
לסיכום: ספר רלוונטי ומעורר מחשבה על המציאות המודרנית,עם מתח שהולך וגובר. לא חף מחסרונות, אך שווה קריאה.

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
תינוק של זפת

תינוק של זפת

טוני מוריסון

ראיתי את הספר באיזו ספרייה ניידת. לא אהבתי את הכריכה, שם הספר גרם לאי נוחות...אך שמה של המחברת היה לי מוכר.
לקחתי. חשבתי להתחיל לקראו, מקסימום? הספר בן 250 עמודים סך הכל. הספר יצא ב- 1981 ונחשב לאחד הרומנים המורכבים של מוריסון,
המעלים שאלה של זהות, גזע, מגדר, מעמד ומאבק בין מסגרות תרבויות שונות.

לפי שראיתי בסימניה לפני היו רק שני דירוגים על הספר ואף חוות דעת אחת, וחבל.
איני מרבה בכתיבת ביקורות, אך לאחר קריאתו חשבתי שהספר בהחלט ראוי להתייחסות והארה, ובעידן של אינפלציה ספרותית, בעיני זהו אחד הספרים
שכדאי לשים לב אליהם.

תחילה לגבי שם הספר: הכינוי "תינוק של זפת" נלקח מאגדה עממית אמריקאית, הוא מטפורה טעונה מאד מהפולקלור האמריקאי, כשם וגם כסמל לזהות שחורה,
למלכודת (מאגדות הדוד רמוס, שבו חפץ עשוי זפת לוכד מי שנוגע בו). בובה מזפת ששמים בדרך כלל כדי ללכוד עוברי אורח - כל מי שנוגע בה נלכד.
בהקשר לספר, מוריסון אומרת שכך גם הזהות השחורה, אי אפשר לגעת בה מבלי להילכד. מי שנוגע בזהות שלו (השחורה) - נלכד, מי שמתכחש לה - לא נלכד.
אין דרך פשוטה להשתחרר מהעבר ומהשורשים. הניסיון לברוח מההיסטוריה השחורה, כמו גם הניסיון להדביק אותה בכוח - שניהם כואבים.
אי אפשר למחוק היסטוריה או להעמיד פנים שהזהות לא קיימת, אל תחשבו שאהבה, כסף, "שחרור אישי" מוחקים את השאלות של צבע, מגדר ומעמד.
הדרך היחידה, היא להכיר במורכבות - לא לברוח ולא להילכד, אלא לנסות לשאת את הסתירה.
הספר מחולק ל- 10 פרקים די ארוכים, בהם מתחלפים נקודת המבט.
גיבורים הראשיים של הסיפור, רובם דמויות די מורכבות. מוריסון לא נותנת לנו גיבור מוסרי מול "רע" ברור, אלא מציגה את האמת היחסית, תלויה במבט, זווית ראיה אישית, של הגיבורים. אצל העישר - סדר מסוים, אצל המשרת - סדר אחר. זה מאלץ אותנו כקוראים לשים לב כמה המציאות היא תמיד רבת פנים.
מוריסון מייצרת קריאה שמרגישה כמו רק כמו סיפור, אלא כמו אגרוף הגורם לזעזוע פנימי. מעורר מחשבות רבות על חברה, מעמדות, כוח, ועל נקודת המבט ממנה אנו בוחנים את הדברים. אין צד אחד שצודק - כל דמות בספר חיה אמת אחרת, וגם בה יש צודק ולא צודק בו זמנית.
שני דברים אליהם לא התחברתי בספר: ביקורת החברתית הנוקבת, גרמה לאי נוחות והסכמה.
סוף הסיפור פתוח (פחות אוהבת, כי אין פתרון ואין סוף), אך זה הפריע פחות מהעובדה שהיה פשוט מאכזב וסתמי.
למרות האכזבה מהסוף, אסכם כי מדובר, בעיני, לפנינה ספרותית כואבת.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
סולם גנבים

סולם גנבים

ליאור אנגלמן

אחד הספרים הטובים שקראתי לאחרונה. כתיבה טובה, מלאת הומור.
לגבי הסטראוטיפים שהוזכרו בחוות דעת קודמות, בעיני הדמויות בספר מורכבות עם רגשות ודילמות. יש התפתחות בדמויות לאורך העלילה ויכולת לעורר הזדהות.
(דמות סטראוטיפית - היא דמות שטחית שמייצגת דימוי מוכן מראש, בלי עומק או סתירות פנימיות).
הספר מעורר מחשבה בסיטואציות שונות. גם העובדה שהספר נכתב לאחר מחקר, במהלך 4 שנים, תורמת לאמינות.
התיאור של כפר לנוער בסיכון, עם אלמנטים אמיתיים.
אז, בגלל הכתיבה, ההומור, הדמויות והיכולת להזדהות עימן. בגלל הסיטואציות והדילמות שגם עימן אפשר להזדהות ומעלות מחשבה, ובגלל המחקר שנעשה לכתיבת הספר,
אהבתי את הספר מאד.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן
דילמה

דילמה

ליאורה ורדי

ספר שנקרא מהר. מתחיל מצויין, בדילמה, המאפשרת הזדהות והתלבטות עם הגיבורה.
ולאט לאט הופך לרדוד יותר וקטשי. בסך הכלל נחמד וקריא.

לפני 9 חודשים•
★★★★★
•סבטלנה כהן

ביקורות נוספות על "תעלומת המשרתת הנעדרת"

תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

טרקווין הול

אחד מספרי הבלש היותר נחמדים בז'אנר. "ממתק בלשי" בדרך כלל המילה נחמד לא הולכת יד ביד עם ספרי בלש, אבל כאן דמותו של הבלש ההודי ויש פורי המכונה ע"י בני משפחתו וחבריו "דובי" מצדיקים את התואר "נחמד". העובדה שמשימות הבילוש בהרבה מקרים בהודו הם כדי לאתר בעיות "טרום חתונה" מצד אחד מזוגות ההורים על רקע נושא המעמדות - מעניין לכשעצמו. סוכנות הבלשים של ויש פורי אשר בלי להצטנע מכריז על עצמו כבלש הפרטי הטוב ביותר בהודו - מורכבת ממנו עצמו וממספר עובדים שלכל אחד מהם כינוי מעניין. הספר מלא במושגים ומונחים הודיים (שיש להם מראה מקום והסבר בסוף הספר).מעבר לעלילה הראשית בה פותר בלשנו העגלגל את תעלומת המשרתת הנעדרת, ישנם כמה סיפורים חביבים על משימות נוספות שלקח על עצמו הבלש בתחום של בעיות "טרום חתונה". מעבר לכך ישנן לא מעט תובנות בספר על החיים בהודו, ביקורת שנונה על בתי המשפט, המשטרה. כתוב טוב, מבדר ודי תענוג לקרוא.

לפני שנה•
★★★★★
•רוני
תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

טרקווין הול

אז מסתבר שלשרלוק הולמס, מלבד אקונין יש בן רוחני נוסף - צעיר יותר ו... הודי.
ויש פורי הוא הבעלים של "סוכנות חוקרים פרטיים ביותר בע"מ". על עצמו הוא מעיד, עם כל הצניעות המתבקשת, שהוא הבלש הפרטי הטוב ביותר בהודו, ויש לו גם אסמכתא, הרי הוא ולא אחר קיבל מארגון הבלשים העולמי את התואר "סופר בלש". אם לא די בכך הוא זכה גם בשישה פרסים לאומיים.
ויש פורי הוא כל מה שבלשים אמריקאיים הם לא - הוא איש משפחה למופת, בעל סטנדרטים מוסריים גבוהים, לב זהב ובעיקר תשוקה לפתרון תעלומות. אמנם הוא לא מתנזר מאלכוהול, אך אין לו בעיית שתייה ההרגל המגונה היחיד שלו הוא חיבה יתרה לפחמימות, ביעקר לכאלה שתוגנו בשמן עמוק.
אג'יי קסליוול הוא עורך דין מכובד, כזה שרוצה לשנות את העולם וכדון קישוט מנסה להלחם בביורוקרטיה ההודית, בעלת המימדים העצומים ומושרשת היטב בדמה של האומה ההודית עוד מימי האימפריה המאורית, כבר לפני 2300 שנים לפני הספירה (עמ' 70). כאחד שידוע לחיבתו לצדק הוא צבר לא מעט אוייבים וכגולת הכותרת נאשם ברצח של משרתת שעבדה בביתו. אג'יי קסליוול פונה לסוכנות חוקרים פרטיים ביותר וויש פורי נרתם למצוא למענו את המשרתת, שפרט לשמה אין יודעים עליה כלום, לא את שם משפחתה, לא את מחוז הולדתה ואף לא כיצד היא נראית.
בד בבד עם מקרה המשרתת הנעלמת, פורי חוקר את ארוסה של נכדתו של בריגדיר מפורסם, מושא הערצה של פורי, איש צבא בדימוס בעצמו, בתחום האסטרטגיה הצבאית. אין צורך לציין שפורי, זוכה פרס בינלאומי אחד ושישה לאומיים, מצליח לנהל חקירה מבריקה, בעזרת תורת ההיקשים השרלוק הולמסית ומגיע לפתרונות הרצויים.
ברקע מנסים להתנקש גם בפורי עצמו, אך דווקא את החקירה הזו מנהלת דמות שלא מככבת בד"כ כבלש טיפוסי בספרות מתח.

מצד אחד הספר הזה בהחלט לא לוקח את עצמו ברצינות רבה בתחום העלילה. ההתכתבות עם שרלוק הולמס ברורה לעין מהרגע הראשון. פורי בעצמו מסתייג מאוד מהבלש האנגלי, בעיקר בגלל שהוא דמות... מומצאת ואילו הוא כמובן אמיתי לחלוטין. כמו כן, מאשים פורי את הולמס בגניבת הרעיונות מהבלשים ההודים הקדומים ולא סולח לו על העדר מתן הקרדיט.
"פורי לא אהב שהשוו אותו לשרוק הולמס, שבסך הכל השתמש באיחור בשיטת הסקת המסקנות שהמציא צ'נקייה בשנת 300 לפני הספירה, ואפילו לא הודה בכך..." עמ' 56.

עם כל הכבוד לשיטות הבלשיות של פורי ולעלילת המתח, שבהחלט ראויה, קולחת ומעניינת, מבחינתי הגדולה של הספר הייתה הצצה להודו של תחילת שנות האלפיים, לערבוב בין הישן והחדש, בין המסורת לבין מיקור חוץ, לשנאה לבריטים וחנופה לאמריקאים, בין המעמד הביניים לקסטות הנמוכות, לפערי המעמדות הבלתי אפשריים במדינה הכה צפופה ומשונה זו.
באופן אישי, יש לי סלידה מסוימת מהודו. קשה לי להסביר את זה, אבל מעולם לא רציתי להגיע לשם, אפילו לא לביקור חטוף. הספר הזה דווקא חיזק את ההרגשה שלי והאווירה הזאת של גטאות העשירים מוקפי הגדרות, מול שכונות הפחונים, מסורת ההתעללות בטמאים, היחס לנשים ולעובדים והמולה וצפיפות מעורבים בערפיח לא קסמה לי אף פעם וגם לאחר הקריאה הרגשות לא השתנו.
הספר מלא בביקורת על הודו, על הביורוקרטיה הבלתי נגמרת, על הגזענות, על העדר הצדק. הסופר הוא אנגלי שהתחתן עם הודית וחי שם, לכן אולי יש לקחת את הביקורת הזו בערבון קצת מוגבל, כיוון שהיא בכל זאת באה מהתבוננות מבחוץ פנימה ולא צמחה מבפנים. אין לי מספיק כלים להבין בינתיים, מה שכן חשק לעוד ספרים בסדרה דווקא יש. כבר בסיום הקריאה הזמנתי ספר נוסף מארבעת הספרים בכיכובו של פורי מאי ביי, עד שמטר יתרגמו את השאר, אם בכלל. פשוט אין לי סבלנות:-)

עוד משהו קצת מצחיק ומעצבן שקרא לי עם הספר הזה. הוא מטובל לאורכו ולרוחבו במילים הודיות, דבר שהוא חינני מאוד ומוסיף, אך לקח לי המון זמן לפעמים להבין מה הפירוש של המושגים הללו מקונטקסט בלבד. מה רבה הייתה הפתעתי כשבסוף הספר ראיתי מילון מונחים שהסביר בדיוק מהו סבזי-ואלה, פוג'ה וטיפין. שמישהו יסביר לעורך של טרקווין הול ובאותה הזדמנות גם לזה של אקונין, שעדיף לתת את הפירוש של המילה באותו העמוד ולא לגרום לקורא לרוץ הלוך ושוב לאורך הטקסט.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

טרקווין הול

מצוייד בידע רב על הודו של ימינו, בחוש הומור טוב לב ובתעלומה אחת בעלת פתרון שיגרתי, כתב סופר בריטי את הספר הזה.
ויש פורי הבלש אינו אלכוהוליסט, (הוא מכור לאוכל טוב ומשמין), הוא לא מעשן וגם נשוי באושר ומתפקד כבעל נאמן ואבא טוב.
בלש משונה, לא?
אנחנו נוסעים עם הבלש שלנו בין ערי וכפרי הודו, בחברת עוזריו הנאמנים: ניאון, ניאגרה ומסקרה, רוכשים ידע רב על תחלואיה של תת היבשת המודרנית, שמהווה תעלומה לא קטנה לכל מומחי הכלכלה.
בדרך אנחנו פוגשים נהגי ריקשה, משרתים, נהגים פרטיים, אנשים אמידים, סנובים של מועדונים אנגלים ומועדוני גולף, טבחים, מפקחי משטרה טיפשים, שוטרים מושחתים ואת בית המשפט הראוי לתת ציון של מערכת המשפט ההודית.
הספר כולו נכתב מתוך ביקורת אוהבת, כאילו היה הסופר הבריטי שלנו ויש פורי הבלש בעצמו. בהתבוננות דקה ועמוקה, הוא חושף את הדקדנס לצד העוני המנוול, את השחיתות לצד היושר של גיבורנו (שגם הוא יודע להשתמש בזהויות מזוייפות ובמסמכים מזוייפים כדי להשליט את היושר האובייקטיבי) את השכבות המשכילות הפסבדו-מערביות לצד אנשים שחיים כמו לפני מאתיים שנה.
התעלומה היא לא עיקר הספר, כי חוברים לה עוד כמה סיפורי משנה של מיני תעלומות, וכשמסתיים הספר נדמה כי התעלומה נפתרת בקול ענות חלושה.
לי הציקו קצת למעלה ממאה וארבעים מונחים בשפה ההודית, שנזרעו כל משפט שני כדי להפגין אותנטיות. רק כשסיימתי את הספר, התברר לי כי בעמודים האחרונים ישנו מילון מונחים מפורט. לדעתי אפשר היה לוותר על חלק מהמונחים, שיש להם תרגום או מקבילה בעברית, ואת השאר לתרגם בעמודים הרלבנטיים.
אבל בואו לא נהייה קטנוניים. הודו המודרנית נותנת כר רחב ליצירות ספרותיות משובבות נפש, כמו: הטיגריס הלבן, תעלומה בשישה קולות ונער החידות ממומביי. (אם כי סיפרנו הנוכחי נופל במקצת מהדוגמאות שהוזכרו).

לפני 14 שנים•
★★★★★
•אפרתי
תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

טרקווין הול

מעולם לא הייתי בהודו.
בניגוד לרוב בני גילי, אחרי הצבא נסעתי דווקא למדינות העולם הראשון. ההחלטה הזו נבעה מכמה סיבות, וביניהן העובדה שהודו היא לא בדיוק מקום בטוח לנשים (אני מניחה שאני לא צריכה להזכיר את כל מקרי האונס הקבוצתי והתקיפות כלפי נשים מערביות והודיות כאחד בשנים האחרונות).
"תעלומת המשרתת הנעדרת" הוא ספר נחמד מאוד. ספר בלשי חביב, קליל, בהחלט מושך (לקח לי שלושה ימים לסיימו). הוא מספר על ויש פורי, החוקר הפרטי ביותר בהודו, שנדרש לפתור כמה תעלומות בבת אחת, ביניהן היעלמותה של משרתת מבית אמיד, שמביאה להאשמתו של בעל הבית ברצח.
אז למה ההקדמה שלי על מעמד הנשים בהודו? כי היו כמה חלקים בספר שגרמו לי לעקם את האף. אני רוצה להאמין שהקטעים האלו נכתבו כדי לשקף את המציאות בהודו, ולא את דעתו של הכותב (ולא שהמציאות המשתקפת מניחה את דעתי). הראשון היה הציטוט הזה: "'אלוהים אדירים, בת שלושים וארבע' מלמל לעצמו וטלטל את ראשו מצד לצד במורת רוח. 'הרבה מעבר לתאריך התפוגה.. למען האמת ממש סחורה פגומה'". השני היה קטע בו אבא מסכים למכור את בתו לעבודה כמשרתת בדלהי תמורת סכום כסף גדול, על אף התנגדותה עקב טראומות שחוותה בעיר.

אני מאמינה שלו היה מדובר בספר רציני על הודו ועל המציאות בה, כמו ספריו של חאלד חוסייני על אפגניסטן, או אפילו כמו "נער החידות ממומביי" היכולת שלי לקבל את הקטעים האלה הייתה גדולה יותר. אבל כשהם משולבים בספר שאמור להיות קליל וכיפי, אני לא מסוגלת להתעלם מהם.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אספנית כפייתית
תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

טרקווין הול

כל קשר בין ויש פורי, הגיבור של הול, ובין הגיבורים של סטיג לרסון, יו נסבו או לי צ'יילד הוא מקרי בהחלט.

ויש פורי הוא בלש פרטי שאיננו דכאוני, אינו אלכוהוליסט, אינו מתבודד כפייתי. הוא איש משפחה למופת, המנהל ביד רמה את סוכנות הבילוש, שלדבריו היא הטובה ביותר בהודו.

פורי מנסה לפענח שתי תעלומות. במקרה אחד הוא נקרא לפענח רצח משרתת בבית עורך דין אמיד. במקרה השני הוא מתבקש לגלות את כל מה שאפשר על ארוסה של נכדת בריגדיר, הבטוח שמשהו אינו כשורה עם החתן. פורי מצליח בסופו של דבר לסגור את שני התיקים, אף שהפתרונות בשני המקרים אינם פשוטים כלל.

בעזרת צוות מגוון של עובדים, התחזות, תחפושות, שקרים ורכילויות, והרבה שכל ישר והכרת טבע האדם, מצליח פורי להגיע למצב שבו פתר כל תעלומה שעמדה לפניו.

הספר משעשע בחלקים נכבדים ממנו, אך בד בבד אינו חוסך ביקורת על הודו של ימינו - הפערים הנוראים בין המעמדות, העוני והבורות, הביורוקרטיה והשוחד המזהם כל חלקה בשירות הציבורי ובמערכת החוק.

כדאי לקרוא - מרענן ושובה לב, ושונה מאוד מסגנון הספרים הנוכחי בז'אנר הזה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נוריקוסאן
תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

טרקווין הול

ספר מקסים. הדמות של הבלש פורי ססגונית. הוא שונה מבלשים אחרים בחזותו המוקפדת, בהמנעות משתייה מוגזמת, בגידות והימורים. בנוסף לתעלומה בלשית, הספר נותן נקודת מבט על החברה ההודית המפולגת, על הבירוקרטיה וחיי היום יום.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•חלפה עם הרוח
תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

טרקווין הול

ספר חביב.
באחורי הכריכה מתארים אותו כ"ספר מצחיק, ביקורתי, מותח ומפתיע". האם לדעתי זה נכון?

"מצחיק" - לדעתי לא (גיחוך אחד במהלך קריאה של ספר שלם לא מקנה לו את התואר מצחיק).

"ביקורתי" - בהחלט כן. הסופר לא חוסך ביקורת על הודו, מוסדותיה, דרכי שלטונה, והשוחד והסחבת האיומים שבה.

"מותח" - ככה ככה. אחרי ששניים מתוך שלושת הספרים הקודמים שקראתי היו מותחים יש לי בהחלט עם מה להשוות והספר הזה לא כ"כ מותח.

"מפתיע" - שוב, ככה ככה. לא נפלתי מהכסא מרוב הפתעה.

לדעתי הסופר לפעמים גולש לתיאורים מפורטים מידי שהם מיותרים וסתם מכבידים. מה שכן, הודו מתוארת באמת בצורה נפלאה ובכשרון רב.

כמו שאמרתי בהתחלה, ספר חביב.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•גלית
תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

טרקווין הול

דמיינו לעצמכם שרלוק הולמס הודי. דמיינתם? יופי, כי זה בדיוק הדמות המרכזית בספר..
ויש פור הוא בלש הודי מפוטם + שפם + נעלי בית עם שמו הרקום עליהן + משרתים ומשרתות מכל סוג + עוזרים בשם 'ניאגרה' 'בלם יד' ו'מעצור דלת'...
כולם יעילים ובעלי מנהגים הודים קלאסיים.

הבלש עצמו חמוד וצבעוני, גדוש בכל התרגילים המוכרים של שרלוק המקורי (זיהוי סוגי עפר וטבק, למשל) + חוצפה שלא תיאמן.
כך למשל נטען בספר כי הבלשות - כמקצוע- התפתחה בהודו שנים רבות לפני שרלוק הולמס, וכי שרלוק הולמס העתיק (!) את המונרכיה שלו בנושא הטבק מבלש הודי מהולל...
חצוף ומצחיק.

הספר עצמו כתוב יפה, אם כי לא אוכל לתת לו ציון גבוה במיוחד עקב העובדה המצערת שכל מילה זרה מופיעה בפונטי שונה. דבר המקשה על רצף הקריאה.

יחודו של הספר הוא העובדה שהעלילה מתרחשת בהודו הצבעונית, דבר הנותן נופך קסום ועשיר לספר.
אני נהנתי. האם אתם תהנו?
תשאלו את ויש פור ואל תשכחו לשלם דמי טרחה של שבועיים מראש.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•קורא כרוני
תעלומת המשרתת הנעדרת

תעלומת המשרתת הנעדרת

טרקווין הול

ספר חמוד מאוד.
מצד אחד אני קוראים על הדו החדשה לעומת מנהגים מהישנה. העוני והבדל המעמדות שישנם שם.
מצד שני הסיפור הוא קליל, מספר על וויש פורי בלש פרטי נשוי שמסתיר מאשתו רק את האוכל הלא בריא שאוכל בחוץ.
הוא מקבל לידיו תיק שבו מואשם עורך דין בכיר מבוגר באונס ורצח המשרתת שלו.
אני עדים בספר לאיך עובד הבלש, את המיומנויות והקטעים המצחיקים לקבלת המידע. וייש פורי מצליח לראות דברים מובנים בהחלט.
איך הוא מצליח בלי כל השחיתות מסביב מאוד מעניין.
אני מאוד ממליצה עליו, ספר קליל ומותח. מומלץ. מירה

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Mira
דירוג
4.0
לפני 14 שנים

“כל קשר בין ויש פורי, הגיבור של הול, ובין הגיבורים של סטיג לרסון, יו נסבו או לי צ'יילד הוא מקרי בהחלט”