ביקורת ספרותית על סוס מלחמה מאת מייקל מורפורגו
ספר טוב

---

את הספר המרגש סיימתי בתוך שעות ספורות מאחר בשל הכתיבה, אשר, כיאה למייקל מורפונגו, טובה כתמיד ומספקת תיאורים יוצאי דופן של מקומות ורגשות. עם זאת, היא אינה כבדה מדי מאחר ומדובר בספר ילדים, למרות הנושא הכאוב של המלחמה הגדולה. אנא, אל תטעו לחשוב שספר דק כרס כמו 'סוס מלחמה' יכול להיות טוב, מפני שהוא בהחלט עלה על כל ציפיותיי.
נקודת המבט המעניינת היא של ג'ואי, סוס. הוא (אני חושבת שלעולם לא אקרא עוד לסוס 'חיה', מפני שהוא כנראה אנושי מכפי הנראה בחוץ) עובר מיד ליד, יופיו האדמוני מכוסה בשכבות רפש ודם והוא חובר לסטאליון שחור ועצום שעובר עמו את המלחמה, או את רובה. אף לאנשים הוא חובר ונוגע בלבבותיהם, והפרידה מהם כה מרה. האם ישוב לראותם? במלחמה, הוא חווה את הפחד והאימה של החיילים, שהרי הוא עצמו חייל, ותוהה על גורלו של אלברט, הנער אצלו בילה את מיטב שנותיו והבין אותו, האדם הראשון שהכירו לא רק כסוס אלא כנשמה. ליבו של ג'ואי כמעט נשבר לרסיסים בפרוץ המלחמה, והוא הדין גם בליבכם כשתסיימו לקרוא.
האם ישוב ג'ואי אל אלברט? האם ייצא מהמלחמה בחיים, ועל כמה רגליים? האם השלום ישוב ויתכונן? האם זה פשוט יותר מדי לבקש?
אני מניחה שדבר לא מובן מאליו, אפילו אהבה.

בקולנוע - ינואר 2011.

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על סוס מלחמה