ברונזאמיר חרש8עולם שלם, שהחליט לעצור את הקידמה. עולם של אלים ופולחנים עתיקים. עולם מלא באיסורים. אבל שבו לכל דבר יש משמעות: למין, לאלימות, לפולחן, לתפקיד, למילים. עולם ללא שמות פרטיים או פנים ייחודיות. עולם ללא חופש או בחירה. אבל עם משמעות סיפורית עמוקה. ובעולם הזה קורה משהו שמתחיל לשנות אותו. כמעט במקרה. מבחירה אישית שונה. המחבר מכניס אותנו לעולם עתיק, עם אמונות שמתחרזות עם מיתולוגיה כנענית עתיקה. ובעצם בורא יקום, מלא משמעות. למרות חילופי הדמויות התכופים- העלילה שומרת על התקדמות תמטית-רעיונית ללא הפרעה. כאילו כל פעם יש מספר אחר- שהוא אותו המספר. עד שמשהו קורה- והעולם הזה פוגש עולם אחר, דומה אך שונה לגמרי. שם העלילה משתנה, וגם המספר משנה את הטון. ספרות ישראלית מקורית נהדרת. הספר השני של המחבר, אחרי "יתבטל העולם" הנהדר שגם אהבתי מאד. פותח את הראש לעולם עבר. ואולי מזהיר קצת מפני עתיד אפשרי?
לורנס בחצי האי ערבסקוט אנדרסון12את הספר התחלתי לקרוא בדצמבר 2024. המניע היה נפילת שלטון אסד, רגע אחרי מלחמה בלבנון, וההרגשה שהמזרח התיכון עומד להשתנות באופן משמעותי. לקחתי את הספר כדי להבין מה ואיך עיצב אותו מבחינה מדינית לפני 100 שנים ויותר- עם המלחמה בין הטורקים לבריטים ויצירת המדינות והגבולות שבאו לאחר מכן. הספר עוקב אחר מספר דמויות שפועלות באזור- ובראשן לורנס איש ערב, הרפתקן, ארכאולוג וקצין מודיעין בריטי- שמוצא את עצמו בלב האירועים המעצבים את המזרח התיכון. לא זאת ועוד- הוא מסתפח כקצין קישור זוטר לענייני המרד הערבי המדשדש לו בחיג'אז- ומתוך הזדהות מוצא את עצמו מוביל את המרד ומהלכיו תוך כדי נסיון להטות את הפעילות הבריטית לטובת המרד. לצידו של לורנס מופיעות דמויות נוספות: משפחת אלחוסייני ובעיקר פייסל שנותנים את נקודת המבט הערבית, אהרון אהרונסון וחיים וייצמן שנותנים את הנקודה והכיוון היהודיים-ציוניים, ג'מאל פאשה שדרכו משתקפת התמונה מהכיוון העותמאני, קורט פרופר- קצין מודיעין גרמני שמפעיל את רשתות ההשפעה הגרמניות במזרח התיכון, ודמויות נוספות. הספר מעניין, אף כי ארוך לקריאה. והוא נותן לנו הקוראים נקודת מבט היסטורית רב כיוונית על הכוחות שפעלו לעיצוב האזור. בעיני המחבר מצליח לתת לנו זוויות היסטוריות מעניינות כשהוא שומר על הוגנות כלפי השחקנים ומניעיהם. מעשיר לחובבי למידה על המזרח התיכון והכוחות המעצבים אותו
הספר האדוםאסף ענברי9ספר מרתק ומשעמם. משעמם ומרתק. נדמה היה לי לעתים, בעת קריאת הספר, כאילו אני קורא מסמכים בארכיון הציוני ושל תנועות השמאל האידאולוגי העמוק, ולא ספר קריאה. ונדמה שענברי ניסה ככל יכולתו לשזור את המסמכים והעדויות לתוך סיפור קולח שיארוג את דמויותיהם ומעלליהם של מנהיגי השמאל בשנים הרחוקות ההן- ויביא לנו סיפור אחוד. לעתים הוא הצליח יותר ולעתים פחות. לעתים מובא מידע ממש ולעתים אני מנחש שהמחבר השלים חלקים אישיים בסיפור מדמיונו וכמיטב יכולתו. וזו אכן משימה גדולה לשזור סיפורי חיים שונים, של אנשים שונים, שהתקיימו בתקופות חופפות וחלקו ונאבקו על אידאולוגיה ועל כוח פוליטי. ונדמה לי שהמחבר הצליח בזאת: לספר את סיפורו של השמאל הישראלי בשנים המעצבות של עליות חלוציות וראשית ימי המדינה- דרך התמקדות בסיפורם של אותם שלושה- טבנקין, יערי וסנה. תנועות נוער באירופה, עליה לארץ, חיי עמל, הקמת קיבוצים, הקמת גופי הביטחון, מעורבות עמוקה בחיי המדינה וביצירת דמות הישראלי- מתוך היהודי שבא מן הגלות. אידאות, כוח, פוליטיקה. חיים קטנים וחיים גדולים. הספר חידש והאיר לי חלקים משמעותיים בסיפור השמאל הישראלי- ולמרות שגדלתי בקיבוץ- זו היתה יצירה מחדשת, משמעותית ומאירת עיניים מהרבה בחינות עבורי. ממליץ
הרחבת תחום המאבקמישל וולבק8החצי הראשון של הספר שיעמם, והחצי השני נכנס להילוך והמאורעות בו מהירים יותר ומשמעותיים. כמו ספרים אחרים שלו וולבק, גם זה עוסק בראיה השלילית והמנוכרת של החברה המודרנית. גיבור אחד מיואש בשקט, בעוד השותף שלו מסרב להתייאש למרות חוסר הצלחתו בשדה המשמעותי לו- השדה החברתי והמיני. הספר מגדיר בבירור שני שדות מחיה אנושיים שמעסיקים אותו: הכלכלי והמיני. והצלחה או כישלון באחד מהם אינה מרמזת על הצלחה באחר. ספר מריר-עצוב, כמו כתיבתו של המחבר- אשר מספק הצצה לחשיבתו המבריקה של הכותב, גם אם המיוסרת. הוא כותב מבריק, ללא ספק. בתחילת הספר הוא אפילו פותח את "הקיר הרביעי" לקהל קוראיו וחושף את לבטיו כיצד לכתוב את שהוא רוצה לכתוב. זהו ספר מוקדם של וולבק, אותו הכרתי (את הסופר) לפני עשרים שנה, עם "החלקיקים האלמנטריים" שזיעזע אותי ופתח לי צוהר למחשבה שהוא מעלה. מומלץ לחובבי וולבק
הטנקאסף ענברי9אתחיל מהסוף: זה ספר נהדר. רוצו לקרוא! כל מי שמכיר או רוצה להכיר ולהתחבר להוויה הזו, של ראשית המדינה, של קיבוץ, של מלחמה, של צבא, של הקרבה, של בניית חיים מתוך כמעט כלום. וגם של פוליטיקה קטנה. ושל איזה דבר הוא בעל ערך כשאין לך כסף או גם כשיש לך. של סיפור אישי מוחלט ומלא ביטחון ויוקרה- והמשקל שהסיפור והתהילה נושאים איתם. סיפר של אהבה- לארץ, למדינה, לחברים. סיפור של תחרות ושל הצלה. וסיפור של זכרון- שנראה כל כך קרוב ודומה ועם זאת שונה בין אנשים שונים שהיו ממש באותו המקום ובאותה הסיטואציה. המחבר טווה ביד אמן סיפור- שאני חששתי שיהיה טרחני כמו סיפורי הזקנים- אך הוא סיפור מרתק שלוקח את הקורא למסע לתוך ההוויה הישראלית הזו. והוא קודם כל סיפור, השזור באמיתות היסטוריות, שחלקן כך נראה לא הוכרע עד הסוף, ואולי טוב שכך. קראתי בשקיקה בתוך יומיים. מומלץ ++
ריחן סאנסטאסף גורדון13אם היית בלבנון ואתה רוצה לעשות עיבוד לחוויות? להיזכר? - זה הספר שלך. אם לא היית בלבנון ואת או אתה רוצה להבין את הלך הרוח של חיילים במוצבים ושל קו המגע עם הבית ולפעמים עם האזרחות שאחרי- זה הספר שלך. שאול הוא קצין קרבי המפקד על צוות לוחמים במוצב צפוני ברצועת הביטחון, זמן לא רב לפני הנסיגה מלבנון. דרך עיניו המתבוננות ומלאות השיקוף והתובנות הוא מתאר את חוויותיו במוצב ובפעילות המבצעית הקרבית- והוא נמצא במקום שכל צעיר ישראלי בן תקופתו רוצה להיות- במקום הכי נחשב וקרבי שיש. מולו יש את שאול בסוף שנות השלושים שלו- שהוא רווק מנותק חברתית שחי לו את חייו במנותק מרוב היבטי העולם ועוסק בגלישת גלים בבדידות עירונית. וגם את הבית- זה שיש שם חברה ומשפחה- אבל גם חוסר הבנה ופער עצום בין להיות בן משפחה ובן זוג ואדם שמנסה לראות את חייו קדימה- לבין מציאות תובענית רוויית מתח, פעילות, הגשמה וריגוש שאותה הוא חי במוצב כקצין בעל אחריות. הספר שוזר את הוויית החיים שאפיינה רבים מהמשרתים בלבנון בשנים אלו- ולעתים את הפער האדיר מול האזרחות שלא כולם מצליחים להשתלב בה. מומלץ ביותר
הכרישמישקה בן-דוד7האם זו "סערה אדומה עולה" או "המרדף אחר אוקטובר האדום? או אולי "כל הפחדים כולם"? בעצם ספר על מלחמת תש"ח, או על מלחמת יום כיפור...? לא יודע, זה ערבוב של כולם מבחינה מסוימת. צוללת ישראלית חשאית נושאת טילים גרעיניים, מוצאת את עצמה מנותקת קשר בעת מתקפה פראית על מדינת ישראל מכל חזית אפשרית. הספר כתוב בצורה די בינונית רוב הזמן. סוג של ספרות מתח מהירה. אם תצפו למערכות יחסים בינאישיות מורכבות- תהיה זו אכזבה. זו ספרת מתח-מלחמה. אבל הספר באמת מותח, ואם נכנסת אליו- קשה להניח אותו מהיד. קרדיט גדול אני נותן לסופר על שהעז מבחינה ספרותית לכתוב תרחישים קיצוניים עם תוצאות קיצוניות- ולא הסתפק ב"מה היה אילו"- ספרותית כמובן, כן? :) ניכר שהוא השתדל מאד להיצמד לריאליזם של המזרח התיכון, והתרחיש שכתב נשמע סביר מבחינת הדינמיקה. לב הספר עוסק בסופו של דבר במפקד הצוללת וסגניו שחייבים לקבל החלטות קשות בעלי השלכות מרחיקות לכת בתנאי אי ודאות קיצונית. וכיוון שבעולם ריאלי אנחנו חיים- עולות השאלות- מה אתה הקורא היית עושה במקומו של המפקד? האם היית מוכן ללכת כל כך רחוק? או שמא כל מה שיש לו הוא למלא את תפקידו ולנסות להציל את מדינת ישראל בכל מחיר? מכאן עולות שורה של שאלות מוסריות, פרקטיות ואחרות שהסופר מבקש שניתן עליהן את הדעת- כשמפקד הצוללת נכנס בעל כורחו לנעליהם של מקבלי ההחלטות בקבינט. כנראה, שאם הספר היה מתאר מצב דומה רק בצוללת אמריקאית- לא הייתי קורא- אך הריאליזם שבכתיבה על הארץ הפך אותו למותח עד סופו.
בלב היםנתנאל פילבריק15כישלון אינו אופציה- עבור קפטן ג'ורג' פולארד ואנשי צוות ציידת הלווייתנים "אסקס"- אשר יוצאים ב-1819 להביא שמן לווייתנים לתאורה מלב האוקיינוס השקט אל האי שלהם ננטאקט. כישלון במסע משמעו שלא יקבלו שכר, שבעלי הספינה לא ירוויחו, ואף יותר מכך- מעמדם ומקומם החברתי בחברה הקשוחה והדתית של האי ננטאקט, מול חופי מסצ'וסטס- ייפגע קשות. לשם הצלחת המסע הם ייפרדו מנשותיהם, ילדיהם שטרם נולדו, משפחותיהם, קהילתם ואדמתם ויצאו למסע של שנתיים ימים ויותר ללב האוקיינוס. הם יהרגו לווייתנים תוך סיכון אישי עצום, יחיו בצמצום מזון ובבידוד משאר העולם ויאבקו באיתני הטבע בספינת מפרשים בנויה עץ. מהמסע הזה, אליו יצאו 20 אנשים, יחזרו רק 8 בחיים. סיפור מאבקם והישרדותם המתואר בספר בכשרון רב- מחזיר לחיים פרשה מלפני 200 שנה, פרשה בה הניצוד הופך לצייד- ולווייתן מטביע את הספינה. פרשה בה חבורת הגברים הצעירים נאלצת לשרוד בסירות הצלה רעועות את האוקיינוס העצום, כמעט ללא מזון או מים. פרשיית הישרדותם חורגת בהרבה מעבר לסיפור רגיל, כיוון שלבד מן המאבק באיתני הטבע באמצעים אפסיים- נאלצים השורדים להפיל גורלות לחיים ולמוות ביניהם. פרשיה שטילטלה בזמנו את ננטאקט ואת אמריקה הצעירה, וליוותה את השורדים לשארית חייהם. ספר ראשון יצא כבר ב-1820 על ידי אחד השורדים, ורק כעבור 170 שנה התגלה כתב יד של שורד נוסף. המחבר אסף ביד אמן פריטי מידע היסטוריים, יחד עם רוח הזמן ותמונת מצב פסיכולוגית המלווה את האירועים, ושזר את כולם לכדי ספר שאינו רק מבוסס על מקרה אמיתי, אלא גם כתוב היטב במעין שילוב תיעודי וסיפורי גם יחד. הספר מובי דיק, שהתפרסם מאד, מבוסס לגמרי על סיפורה של ה"אסקס", אם כי הרמן מלוויל (שהיה בעצמו צייד לווייתנים ונפגש גם עם ניצולי האסקס) הרשה לעצמו חירות אמנותית גדולה למדי שעיקרה הוא אחר. הספר מומלץ!
המלחמה בארץ מצריםיוסף אלקעיד13אוקטובר 1973. מלחמת יום הכיפורים- אבל הפעם מהצד המצרי. סיפור על מאבק, אבל לא זה של מצרים עם ישראל- שמהווה רקע ותפאורה בלבד- אלא מאבק בין עניים ועשירים במצרים. בין אלה שיש להם הכל- כולל שלטון החוק שעומד לצידם- לבין אלה שאין להם דבר זולת הבגד שלגופם, מעט הכבוד העצמי והלאומי- והצדק הטבעי. סיפור שמסופר בצורת POV מנקודות מבט שונות המקדמות את העלילה- הרבה לפני ג'ורג' מרטין ומשחקי הכס. סופר ערבי (יוסוף אל קעיד) שמספר סיפורת ומתורגם לעברית- דבר שאינו נפוץ אצלנו. סיפור על הבוץ של הדלתא- מי שבתוכו והוא עשוי ממנו- ומי שמבקשים לשמר את מעמדם ולמנוע שינוי... סיפור איטי אך מעניין
דרך גברדויד דיידה3על הספר הזה קיבלתי המלצות מפה עד להודעה חדשה, ואמרו עליו שזה לא סתם ספר עזרה עצמית סטנדרטי אלא משהו אחר. אז אמרו. אומרים את זה על כל ספר כזה. אל תבינו אותי לא נכון, אני לא שולל קריאת ספרי עזרה עצמית ושיפור עצמי - למרות שמה שכתוב בספרים האלה הוא צפוי בעיני האדם הממוצע, ורדוד בעיני האדם הביקורתי - יש טעם מפעם לפעם בלקרוא ספר כזה ובמקביל לבחון את עצמך ואת החיים שלך. אך הספר הזה לא יותר מעניין\חכם\מועיל מאחרים. הוא נוקט באותם טריקים שנועדו לשכנע אותך שאם תקשיב ללב שלך ולא לראש (או במקרה הזה - לאישתך) תהיה יותר מאושר. בקיצור, ממליץ לקרוא רק אם אתם ממש בקטע של ספרים כאלה או לחילופין, מזמן לא קראתם ספר שיפור עצמי (כמוני) ובא לכם להיזכר מה זה אומר.
דרך גברדויד דיידה2בעיני, מי שיש לו את הספר הזה, אין לו צורך בשום ספר אחר. בתחום הזה כמובן. לדעתי, יש בו פשוט כל מה שגבר צריך בשביל להיות מאושר עם אשה או במערכת יחסים זוגית כלשהי. מה כל כך מיוחד בו ? ובכן, הוא כולל מערכת שלימה שמקיפה את כל מה שיש במערכת יחסים. החל מהבסיס שזה בעצם ההבנה של מה קורה כאן. מה מוביל אותנו ליצור מערכות יחסים ? מה אנחנו מחפשים בהם ? מדוע אנחנו מתאכזבים ומתוסכלים מהם כל פעם מחדש ? מערכת של הבנות, ברורות וחדות מאד. ההסברים עמוקים ומספקים ומורגש שהם נוגעים בשורש ולא ברמה חיצונית בלבד. הגבר ה'סביר', ימצא כאן ממש מרגוע. הוא יוכל להבין היטב את הדפוסים והדחפים הזכריים שלו בצורה חדשה לגמרי. הרבה מהבושה והאשמה הכרוכים ביחסים בכלל ובמיניות בפרט, נפרמים, כשמתרחשת הבנה בהירה שלהם. ל'מיטיבי לכת', שרוצים ממש לקחת את היחסים שלהם למקום אחר, הספר ממשיך לרמה הפיזית. תרגולי נשימה פשוטים יחסית, יחד עם תרגילים מיניים שדורשים מיומנות מסויימת, יכולים להעניק לכל גבר מתמסר, איכות יחסים גבוהה יותר. הן ברמה הזוגית והן בינו לבינו. הסופר מציין שהתרגילים בספר, עובדים גם על המיינד, וגם על מערכות השרירים והעצבים, ויכולים לגרום שינויים אנרגטיים מסויימים, יחד עם שינויים בצורת ה'צריכה' המינית. ולמי שממש רוצה פתיחה רוחנית אמיתית , הספר נתן גם את המתכונים הקצרים אך האפקטיבים, לשימוש במיניות בדרך הרוחנית. זה כולל כמובן את התפיסה של המיניות באור שונה מהרגיל. וכולל גם תרגולים שונים שמעוררים את הרוח הפנימית של 'האחד הגדול'.. הייתי ממליץ על הספר הזה, גם למי שלא עסק במיניות מהפן הרוחני שלה, היות ויש בו ערך רב לכל גבר באשר הוא. (יש לציין, שבהקדמה מובא שזה ספר מצויין גם לנשים. אני רק יוסיף שהוא מצויין הן לנשים שרוצות להבין טוב יותר את הגבר שלהן, הן לנשים שרוצות לעזור לגבר שלהן להבין טוב יותר את עצמו, והן לנשים שהצד הגברי שלהן מפותח והן רוצות לעשות עם זה משהו..)
דרך גברדויד דיידה2"הגבר החדש איננו בריון מוג לב, שעושה פוזות של קינג-קונג השולט כביכול בעולם כולו. הוא גם איננו חנון ניו-אייג'י חייכן וחסר עמוד שידרה, שכוכבים מנצנצים בעיניו. אין לו צורך להיות כל הזמן צודק, או לחילופין ללכת על בטוח ולעבוד תמיד בשיתוף פעולה; הוא גם איננו טיפוס שבהכרח חולק הכול עם כולם, כמו איזה אנדרוגינוס נחמד. הוא פשוט חי את חייו מתוך הגרעין העמוק ביותר של עצמיותו, מעניק את מתנותיו ללא מורא, ומרגיש באופן תדיר מבעד לחמקמקותו של הרגע אל תוך הפתיחה הגדולה של הקיום, כשהוא מחויב לחלוטין להעצים את האהבה בעולם בכל דרך אפשרית." הספר הזה הוא אחד הקשים להשגה בחנויות הספרים.. מי שמצליח לארגן אותו למדף הספרים, אני מוכן לחתום ולהישבע - הוא הרוויח את אחד מספרי חייו!
דרך גברדויד דיידה0ניתן להשיג את הספר, וספרים נוספים של דיוויד דיידה בחנות הוצאת דופן www.yehoo-shalem.com/dofen