ואל אישך תשוקתךנעמי רגן2ספר יפה ביותר ועם זאת קומם אותי הזלזול בנשים ועצם העובדה שהם מקבלים את העובדות כמו שהן.
נערה עם עגיל פנינהטרייסי שבלייה2ישנה הרגשה בקריאה שהנה אוטוטו קורה משהו אבל לא קורה שום שבר. דיי מאכזב!
נערה עם קעקוע דרקוןסטיג לרסון0ספר מעולה קראתי את כל השלושה וראיתי גם את הסרט הראשון והסרט עלוב מאוד לעומת הספר עצמו.
רגל של בובהיעקב העליון3מומלץ בחום בעיקר לפצועי מלחמה אבל לא רק, גם לכאלה שאיבדו חלקי גוף אם מפאת תאונה או מחלה.
גבר אישה גברשמואל יריב1קראתי. למרות שבחיים לא הייתי כותב בסגנון כזה של סיפורים, הרי שיש בהם מעין מסרים, יש בהם בין הקודש לחול, בין המצווה לחטא, בין האסור למותר. יש בהם בדיקת גבולות וחציית גבולות בד בבד עם הטוב והרע והפרי האסור שתמיד תמיד נמצא על העץ וקורץ לגיבוריו לבוא ולטעום, אך אז הם מגלים לעתים שזהו פרי בוסר, לעתים אף פרי מורעל ואז באה התובנה הנוחתת על ראשם בקול רעש מחריד. אגב, מכל הסיפורים אהבתי את הסיפור הלילי על נהג המונית שמסיע את הגברת הצעירה ברחבי ירושלים ומציג לה מחוזות בלתי נודעים. כה קרובים, כה רחוקים
גבר אישה גברשמואל יריב1לספר "גבר אישה גבר" כולל תשעה ספורים מיוחדים במינם, יוצאי דופן בספרות העברית. וזה עשה לי טוב לקרוא ספר שכל אחד מסיפוריו הוא כל כך מיוחד. הכתיבה מרוכזת להפליא, כול שורה מביאה משהו חדש ומפתיע. הסיפור הראשון "החמצה" עוסק במשבר העובר על אשתו של איש מערכת הביטחון, שבמשך תקופות ארוכות נעדר מביתו, יוצא לפעילות בארצות שמעבר לגבול ומשאיר אותה בבית לגדל את ילדיהם. בשעת הלווייה של בעלה היא נזכרת בההתחברות שלה למשורר צעיר שהדריך אותה בכתיבה ותוהה אם הייתה בגידה במעשה. כשהיא שומעת על מעשי גבורותיו ותרומתו של בעלה לבטחון המדינה מפיהם של מנהיגי העם היא חשה החמצה שלא זכתה לחוות נשיות עם בעלה שהיה לדעתה פאר היצירה הגברית. הסיפור השני "ערן השני" עוסק בדמותו של קצין צה"ל שנפל במהלך פעילות ברצועת עזה, ובמי שהייתה חברתו. לאחר שנהרג מחפשת החברה דרך חיים שתשמר את זיכרונותיה הקשורים לחייל שנפל. הסיפור השלישי "בובת חרסינה" מתרחש בירושלים. שני הגיבורים הם נהג מונית ואישה המוכה על ידי בעלה, המוצאים רגיעה באווירה ההיסטורית של שכונה יהודית ישנה שמחוץ לחומות העיר העתיקה. גיבורי הסיפור הרביעי "זר פרחי קמליות" הם שני גברים ואישה מהחוגים האינטלקטואליים של ירושלים, המנהלים אורח חיים בהשפעת האווירה המסתורית של הקבלה. הסיפור מתחיל בהתנהגות מינית המעוררת גועל בלב הקורא אבל מתפתחת לאהבה מסטית חזקה ומיוחדת במינה בין שלושת הגיבורים. הסיפור החמישי "כלניות" עוסק בסבלו של היישוב היהודי בארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי מנקודת מבטו של ילד בן שבע. הסיפור השישי מ"מצלע איש" הוא מפגש מקרי במדרחוב בן יהודה בירושלים של שני צעירים פגועי תקיפות מיניות. היא סטודנטית למדעי היהדות באוניברסיטה העברית והוא פרח כמורה, עולה רגל מפולניה. הסיפור השביעי "חיוך של מלאכים" הוא סיפור התבגרותו של יתום שאביו נפל במלחמת סיני עוד בטרם לידתו. למרות האווירה העכורה של שכול שמשליטה אימו האלמנה בבית, בסיועו של חבר, הוא מתפתח והופך למשורר נערץ. הסיפור השמיני "שומר הראש" הוא סיפור תנכי על אהבתו של חייל מצבאו של השופט יפתח לבת יפתח שגורלה נדון לעלות כקורבן לאלוהים. בזכות הסיפור שומר הראש הגעתי לספר הזה. ידידה שלי המליצה לי לקרוא אותו. לדעתה הוא הטוב שבספורים. פשוט, רך, הרהורי אהבהבים אך ללא מעשים. הסיפור התשיעי "המסע עם גדעון" הוא המוכב בין הסיפורים. הוא עוסק בקונפליקט העכשווי שבין השמאל לימין בישראל. האם יצליח הומוסקסואל איש שמאל קיצוני בדעותיו לקיים חיים משותפים עם קצין צבא מהימין, שוביניסט בדיעותיו הנאשם בהתעללות בפלשתינים? שפת הכתיבה שופעת ומהנה בעושרה. בזמן הקריאה הרגשתי כי הסיפורים הללו הם כצומת דרכים בספרות העברית הצעירה והעכשווית. ממליץ בכל ליבי לקרוא את הספר הזה. איתן כ.
גבר אישה גברשמואל יריב1"גבר אישה גבר" הוא ספר מיוחד במינו. בשיחות עם ידידים שקראו את הספר נתברר לי שישנם כאלה שאהבו אותו במיוחד ולעומתם כאלה שנרתעו מהתיאורים הבוטים והאלימים שבספר. אני שייכת לאלה שאוהבים את הספר ומעריכה אותו מאוד. הבוטות והאלימות לא הפריעו לי כי הכתיבה היא באיכות גבוהה. כמה מרענן לפגוש במשהו חדש בנוף הישראלי. הספר רגיש קולח ומחובר להוויה הישראלית שלעניות דעתי בסגנון שאף סופר ישראלי עוד לא השתמש בו. סיפורי האהבה המתוארים בזוויות מפתיעות מותירים את הקורא חסר נשימה ומשתאה. ממליצה לכל אחד לקרוא את הספר. לאחר הקריאה אי אפשר להישאר אדיש לכל תשעת הסיפורים. מומלץ בלב מלא.
גבר אישה גברשמואל יריב0את הספר "גבר אישה גבר" קראתי לאחר קריאת חוות הדעת של איתן ושל שמעונה שפורסמו כאן באתר. אני מסכימה עם דברי השבח שנאמרו. עם זאת, הספורים היו לי דחוסים ועמוסים. הייתי צריכה לקרוא קטעים רבים בכמה מהסיפורים מספר פעמים כדי לפלס דרך בין כל התיאורים ולמצות את העיקר מתוך הפיקנטריה. אבל זה היה כדאי. הוכחה לכך, שלא הנחתי את הספר לפני שהשלמתי לקרוא את כולו.