כשההיסטוריה נראית כעובדות יבשות שחור על גבי לבן אנחנו לא נזכור ונבין אותה.. אך כאשר מכניסים אותנו כמו במכונת זמן לתוכה , היא מקבלת נפח ומימד אחר , ריחות , צלילים אווירה וטיפוסים קמים לתחיה . מדובר על ימי המנדט הבריטי כאשר על הבמה המרכזית "ההגנה" מסופר על צעיר בשם מוטקה שמגויס כשותף בארגון וכעיניים נוספות בכפר בן שמן. במהלך הספר מצטייר מצב שבו לא ברור מי פועל איתך ומי במקביל באג'נדה נגדית (משתף פעולה עם הבריטים) ולעיתים אף מתעוררות חשדות על הקרובים ביותר..

הרגשתי שהספר הוא מן טריילר / מקבץ הצצות לספר שבאמת היה צריך להיכתב. אין ספק שהכתיבה יפיפייה שהדמויות מסקרנות והתיאורים מועברים טוב. אך נותרתי עם שאלות רבות.מצטערת על הבורות. מה השלטונות באמת עשו עם האנשים שככה סתם נעלמו? מה היה האינטרס שלהם?(לי זה הצית קונוטציה של סחר באברים פנימיים)מה עבר על אחות של מי-רו איזו מלחמה מחתרתית ניהלה לפני הייאוש?איזה קשר התנהל בין מי- רו לחברה ומתי התחילה ההתאהבות שלו ואיך בג'ון יון?(זה סתם ככה קורה ללא התראה או פירוט )
מבחינתי המעברים בין סצנות לסצנות מהירות וקופצניות ללא הסברים רבים. אפשר לטעון שזה גם מה שיפה , כמו נתינת פתח לפרשנות להשלמות ולניתוחים שלנו אך אישית כקוראת אני רוצה להיות זבוב על הקיר ולהבין באמת את פשר המקרים ונפש הדמויות עד לעומקם ולפרטי פרטים.

ספר עוצר נשימה,פנינה ענקית! ותענוג תענוג תענוג לקריאה... אן מארי אוקונר שוזרת את ההיסטוריה הוינאית מנקודת המבט היהודית ומזכירה אייקונים כמו קלימט, פרויד, הרצל,מארק טווין , הקיסר פרנץ יוזף והקיסרית סיסי.. ועוד ועוד הכל כתוב בצורה מרתקת ומעשירת ידע. למי שמתעניין בויינה של פעם, באומנות, תרבות ,היסטוריה ובמקומם של היהודים כחלק מיצירת התרבות הזו...יש לציין שזו האווירה המרקדת ברקע ההתחלתי של הספר, אך בשלב מסוים כידוע לנו מהמציאות - האווירה מתחלפת בשנאה ואכזריות שאין כמותה כאשר הנאצים נכנסים לשלטון ומפוצצת את הבועה הנוחה אשר שופעת בעושר תרבותי ובכלל. גם זה מתואר בספר ומכניס את הקורא להלם קיצוניות, מהבטוח השופע אל הלא נודע התוקף ברוע.

מסופר כאן על אישה שהיצר המיני שלה לעולם לא יסופק על אף התשוקה האשלייתית הגדולה שלה , מכיוון שהיא חושקת בגבר שחושק בגבר בלבד. עמוד אחרי עמוד הסטטיות היא של אישה שנשארת בנישואים פלסטיים קלסטרופוביים חסרי עונג ויבשים. עינוי אחד גדול. חוסר מימוש חוסר סיפוק והרגשת מניה דפרסיה אחת ענקית לאחר סגירת הספר.!

שם הספר היה צריך להיות -
"שוטר שלו" ...

אם תשימו לב לביקורות - כולן יחסית מפרגנות וסה"כ זה רק בגלל שאנחנו כ"כ אוהבים את חנוך ...
מבחינתי הוא בהחלט אישיות מפולפלת ומתובלת שמיטיב להתבטא בלשון מיומנת ומלאת מקוריות.
הספר לעומת זאת (אם נוכל רגע להבדיל אותו מהאישיות הנאהבת של המחבר) משעמם ואינו מגיע לפואנטה , אינו מספק ודל. סיפור שאפשר לסכם במשפט אין בו עניין אין בו התפתחות.
לדעתי לא שווה קריאה בכלל.

בספר יש המון אוצרות ,מתוכו אפשר למצוא טיפים חכמים ואסטרטגיים שממצים את הרצון הבסיסי של כל אדם ואדם- להיות נאהב ומוערך. מאידך, הספר כ"כ ישן- אני אדגיש שאכן יש דברים שעדיין מתאימים לתקופתנו ועדיין עובדים אך, רוב התפיסות כבר אינן. כדוגמא בסוף הספר עצות לנשואים. לאישה :" האם את מגוונת את תפריט המשפחה עד כי לעולם אינו יודע למה מצפה כאשר יושב לאכול?
"או לבעל:"האם אתה נותן לה סכום כסף,כדי שתוציא אותו כמיטב הבנתה וזאת בנוסף לסכום שנועד לכסות את משק הבית?"

ישנם כ"כ הרבה ספרים שעוסקים בנושא וכנראה לקחו השפעה מהספר הזה , ואף שפרו את ניסוחו לדורינו והתאימו אותו מבחינת לשון. במקרה הזה אין סגירה של הספר, אלא אינסוף סיפורים דימויים ומקרים שנועדו להוכיח את ההתנהגות(לא רע בהכרח)
בסיום הספר כקוראת, ציפיתי לסגירת מוטיביציה חיובית. אך לא כך, הוא פשוט מסתיים.:)

מזכיר את האגדות של פעם ומדגיש את המוטיב של אגדה המושפעת מהמציאות והמציאות המושפעת מהאגדות המחברת כמו לקחה את כל האגדות והטלונבלות המוכרות שמה בבלנדר ועדיין עם טוויסטים ודמויות שונות מבחינתי ספר מוצלח מאוד ובלי ספק מהנה.!!!

עדיין נותרתי עם סימני שאלה :

?. טפל , ובכל זאת.. מה פשר הכריכה ???? לא יכולתי לחבר שום דמות עם התמונה של הילדה. זה עשוי גרוע ולמרות שזה משני ביותר חורה לי. :)


? מדוע ברחה ג'ורג'יאנה ומה בדיוק ארע בינה לבין אחיה??
הקונוטציה שאני קבלתי בין השורות היא איזשהו גילוי עריות עמוק ומעשי אונס או התעללות. ועדיין נשאר לי שם בור.


?שוב , האם הסופרת חסודה ומתכוונת רק לרמוז ולא לומר במפורש?? מה ראה אחיה של מרי כאשר תפס את אלייזה בגן ???( לפי מה שזכור לי עם דודה? שוב נשמע כמו מעשה סדום ועדיין רק נרמז)

מיקי בן כנען אמנית בנפשה ובכתיבתה , על אף שהספר מפוזר וקופץ מדמות לדמות ומסיפור לסיפור. אין ספק הבחורה הזאת כלבבי -עם הומור כנה וציני עם פלורליזם ומגוון דמויות הקורא נסחף לתקופות כואבות אך מדיי פעם על הדרך מצטייר חיוך צדדי.דרך חלק מהדמויות אנו חווים את תקופת השואה.טראומות משפחתיות ועצבות פנימית שיש רק לליצנים הטובים ביותר.

על הפניים. איך הספר הזה קיבל כ"כ הרבה פרסום ושבחים???(האמ האמ אופרה ווינפרי)אפשר אולי להאשים את העניין בתרגום לעברית? הכרעת הדין-ספר משעמם וחסר תכלית.