שחף שחוררינת קליין13אחרי שהבנתי שהספר נכתב ע"י חברת סימניה, היה לי לגמרי ברור שאני אקרא אותו. סיימתי את הספר תוך יום אחד, לא יכלתי להניח אותו עד שנגמר. לא מדובר בספר מתח לפי הגדרה, אבל הוא בהחלט סוחף ומרתק, וכתוב בצורה מאד נעימה וקולחת. הייתי שמחה לו היה דגש מעט גדול יותר על עבודת המז"פ, אבל כנראה שזה לא באמת מעניין את רוב הקוראים ואני מבינה למה החלק הזה בעלילה היה יחסית זניח. מומלץ!
אבשלום אבשלוםויליאם פוקנר20סיפור כואב וקשה המוגש בשפה מפותלת, במשפטים ארוכים וסבוכים ושפה קצת ארכאית. פעמים רבות לא הבנתי מי הדובר, או מה בדיוק קרה ונאלצתי לקרוא קטעים שלמים בשנית. הסיפור עצמו שווה את המאמץ, ואף אומר שנהניתי בצורה מזוכיסטית משהו מהכתיבה. למרות הקושי שבקריאת הספר, לא חשבתי להחזירו לספרייה מבלי לסיים את הקריאה בו. דעתי על הספר אינה חד משמעית. מצד אחד הסיפור מעניין והסגנון מאד שונה מספרים אחרים שקראתי בשנים האחרונות. מצד שני, אותו סגנון כתיבה סבוך ייאש אותי פעמים רבות במהלך הקריאה. הספר דורש אורך רוח רב.
הניצוץסטיבן קינג2לא מפחיד וגם לא מותח. התרגום מזעזע, וכמות טעויות הדפוס מעצבנת ממש. בהחלט אפשר לוותר ...
פתאום דפיקה בדלתאתגר קרת6הזוי ומוזר, והרבה פעמים חסר פואנטה. קובץ הסיפורים הזה פחות טוב מספריו הקודמים של קרת, אבל יש משהו שאני מאד מתחברת אליו בסגנון הכתיבה. אם אהבתם את ספריו הקודמים כנראה שתהנו גם מהספר הזה.
האיש שצפה ברכבותז'ורז' סימנון10איזו כתיבה נפלאה, ואיזו גאונות לשים את שני הסיפורים האלו תחת אותה הכריכה.
משחקי הכסג'ורג' ר. ר. מרטין23מזמן לא נהניתי כ"כ! ללא ספק זוהי יצירת מופת, ומזל שכבר השגתי את ספרי ההמשך. את שתי העונות של סדרת הטלוויזיה אני מתכננת לראות אחרי שאקרא את החלק השני. הביקורת שיש לי, ואינני יכולה להתעלם ממנה, מופנית להוצאת הספרים "אופוס". רמת ההגהה של הספר היא מתחת לכל ביקורת (ונתקלתי בבעיה זו גם בספרים רבים נוספים שפורסמו ע"י אופוס). ההרגשה היא שהם לחלוטין לא מכבדים את הקוראים שלהם.
התלקחותסוזן קולינס11הספר לא נופל מהספר הראשון בסדרה. אי אפשר להניח אותו, כי פשוט חייבים לדעת מה קורה בהמשך. עכשיו לגמרי ברור לי שאני אקרא גם את הספר השלישי, למרות הביקורות היחסית צוננות. ההערה היחידה שיש לי היא על החלוקה המוזרה של ההתרחשויות. ישנם חלקים בהם לא קורה כמעט כלום לעומת קטעים בהם העלילה מתקדמת בקצב מסחרר במספר עמודים בודדים. כמות המידע שנחשף ב5 העמודים האחרונים לחלוטין לא פרופורציונלי, וניתן בצורה שטחית מאד. הייתי שמחה אם חלק זה היה ארוך, מפורט ומעמיק יותר. ספר מומלץ למי שאהב ונהנה מהספר הראשון.
משחקי הרעבסוזן קולינס4סיימתי לקרוא לפני מספר דקות, ואני כבר לא יכולה לחכות לקרוא את ההמשכים. מקווה לא להתאכזב!
אשה (אישה) בורחת מבשורהדויד גרוסמן1כל כך משעמם. כל ההתחלה המרוחה הזאת בבית חולים התישה אותי לגמרי. לא סיימתי לקרוא, למעשה לא נראה לי שסיימתי אפילו 100 עמודים. אכזבה קשה לאור הנושא והרעיון שמועלים בספר.
פרקליט אנונימיג'רמי בלקמן0אני כל כך נהנה מהספר כיון שהוא פשוט ספר מרגיז. כשאתה נכנס לראש של הפרקליט אתה מתחיל לאהוב את הסיפור. יש בו את כל הדברים הרעים ביחסי אנוש ויחסי עובד - מעביד ובכל זאת כיף לי לקרוא אותו. התחברתי לדמות אך לא אצא איתו לפאב. אם הוא לא "סןפר" את רוב מי שסביבו הוא בטח גם לא היה "סופר" אותי........
פרקליט אנונימיג'רמי בלקמן0מזל שזה לא ספר שלי כי נורא רציתי לשרוף אותו! רק בגלל שהייתי תקועה כל הפסח עם הספר הזה ולא הייתה לי אפשרות להגיע לספרייה, הצלחתי איכשהו לסיים אותו! ספר הכי משעמם ומטומטם שקראתי אי פעם!!!
פרקליט אנונימיג'רמי בלקמן0ספר מפתיע בהחלט וכתוב בצורה לא טריוויאלית. מבנה הבלוג בספר קצת הרתיע אותי בהתחלה אבל סחף אותי כבר מהדף השני, עולם משרדי עו"ד הגדולים נחסף בבום אל הקורא ויעניין גם את אלה שעובדים במשרדים האלה וגם את אלה שלו. צחקתי, הזדעדעתי, התעצבתי, נחרדתי ונהנתי מכל דף בספר. ולשם שינוי גם חיבבתי את הסוף :) מומלץ כספר קליל.
פרקליט אנונימיג'רמי בלקמן0פארודיה גאונית על העולם הקפיטליסטי ועל עולם המשפטים המסחרי. פרקליט אנונימי בפירמה ענקית מתעד את חייו באמצעות בלוג. הוא מקבל תגובות שונות המעידות על כך כי המצב האבסורדי שהוא מתאר (התעללות בשכירים, מתמחים וקייצנים) מתרחשות בכל מקום, בכל פירמה, מארה"ב עד ניגריה וכנראה גם בארצנו. פרקליט אנונימי השיג את היעד שלו בחיים, יש לו אישה אנונימית וזוג ילדים. הבן שלו בן השמונה זוכה לאהבתו וכך גם האחיינית שלו שמתחילה לימודי משפטים. הספר כתוב בצורה מבריקה עם דיאלוגים שנונים, הוא סוחף וספר חובה לכל מי שמתכוון ללמוד משפטים. הפרקליט הוא בוס נוקשה שלא סובל שגיאות או אי דיוקים, ומוכן לאמלל את העובדים תחתיו להשגת המשרה הבכירה ביותר או סתם בשביל הצחוקים.
פרקליט אנונימיג'רמי בלקמן0הספר עצמו זורם יחסית לסגנון - הכל כתוב במיילים. הסוף מאכזב. זהו עוד ספר על המירוץ לקריירה/ לכסף וכו'.