לא היה לי מוסג איזה סוג ספר אני קוראת כשהתחלתי. הרגשתי כאילו אני נשברת לאלפי שברירים עם הקונכייה. נשברת, בכיתי אבל לא הצלחתי לעצור בעצמי מלסיים.
כן, בהחלט מזכיר את השואה. איך יכולה להיות שנאה כזו למישהו? איך אפשר פתאום לעקוב אחרי מישהו כמו אחרי אלוהים? איך אי אפשר לדעת שהוא עושה מעשים רעים? איך אפשר שלא לדעת שא-ת-ה עושה מעשים רעים?

ספר מדהים שחושף אותך לדקויות הקטנות והמשפילות שחוו היהודים בתקופת השואה, לא דווקא בגרמניה. הוציא לי את כל המילים מהפה.

הספר מזעזע עולמות, כמה שהוא פשוט ואמיתי.

קשה לתאר את סוד הגן הנעלם, כאילו ההגדרה פשוט נעלמה והמפתח נאבד באחד העצים..

זה מחזיר אותי לתקופה, שהייתי רצה כל הזמן מחפשת מקומות סודיים ואוצרות סמויים שיכולים להימצא.

זה אחד הספרים שאני עדיין רואה את הדמויות שבו באנשים אמיתיים.. בלתי יאומן!

וואו, איזה ספר מדהים! אני זוכרת את איך שקראתי אותו, ופשוט התפדחתי עבורה כול שנייה:)
אולי זה חלק מהיופי שלו..

ספר מדהים, שמגלה את הצד האנושי שיש בחלק מהאנשים.. ספר שחודר כ"כ עמוק. כשקראתי, בכיתי.

אווווווווו!
איזה ספר מאמי! איך שהעלילה מתגלגלת.. האמת בהתחלה הייתי בטוחה שזה פנטזיהXDD

וואו, איזה ספר מדהים!!!
ג'יין אייר זה סיפור מהסוג הקלאסי, שמסופר בצורה כ"כ יפה ומעניינת- שפשוט חודר אליך..

לדעתי זה אחד הספרים הכי טובים שיצאו השנה..
מאוד מאוד עצוב, אבל מותח ברמות מטורפות!!

כתוב בצוורה יפייפיה, דמויות טובות,

-אז קצת חבל על העלילה.. (שהיא די ממוצעת..)