ביקורת ספרותית על תעלומת המשרתת הנעדרת מאת טרקווין הול
ספר טוב

---

מצוייד בידע רב על הודו של ימינו, בחוש הומור טוב לב ובתעלומה אחת בעלת פתרון שיגרתי, כתב סופר בריטי את הספר הזה.
ויש פורי הבלש אינו אלכוהוליסט, (הוא מכור לאוכל טוב ומשמין), הוא לא מעשן וגם נשוי באושר ומתפקד כבעל נאמן ואבא טוב.
בלש משונה, לא?
אנחנו נוסעים עם הבלש שלנו בין ערי וכפרי הודו, בחברת עוזריו הנאמנים: ניאון, ניאגרה ומסקרה, רוכשים ידע רב על תחלואיה של תת היבשת המודרנית, שמהווה תעלומה לא קטנה לכל מומחי הכלכלה.
בדרך אנחנו פוגשים נהגי ריקשה, משרתים, נהגים פרטיים, אנשים אמידים, סנובים של מועדונים אנגלים ומועדוני גולף, טבחים, מפקחי משטרה טיפשים, שוטרים מושחתים ואת בית המשפט הראוי לתת ציון של מערכת המשפט ההודית.
הספר כולו נכתב מתוך ביקורת אוהבת, כאילו היה הסופר הבריטי שלנו ויש פורי הבלש בעצמו. בהתבוננות דקה ועמוקה, הוא חושף את הדקדנס לצד העוני המנוול, את השחיתות לצד היושר של גיבורנו (שגם הוא יודע להשתמש בזהויות מזוייפות ובמסמכים מזוייפים כדי להשליט את היושר האובייקטיבי) את השכבות המשכילות הפסבדו-מערביות לצד אנשים שחיים כמו לפני מאתיים שנה.
התעלומה היא לא עיקר הספר, כי חוברים לה עוד כמה סיפורי משנה של מיני תעלומות, וכשמסתיים הספר נדמה כי התעלומה נפתרת בקול ענות חלושה.
לי הציקו קצת למעלה ממאה וארבעים מונחים בשפה ההודית, שנזרעו כל משפט שני כדי להפגין אותנטיות. רק כשסיימתי את הספר, התברר לי כי בעמודים האחרונים ישנו מילון מונחים מפורט. לדעתי אפשר היה לוותר על חלק מהמונחים, שיש להם תרגום או מקבילה בעברית, ואת השאר לתרגם בעמודים הרלבנטיים.
אבל בואו לא נהייה קטנוניים. הודו המודרנית נותנת כר רחב ליצירות ספרותיות משובבות נפש, כמו: הטיגריס הלבן, תעלומה בשישה קולות ונער החידות ממומביי. (אם כי סיפרנו הנוכחי נופל במקצת מהדוגמאות שהוזכרו).

» ביקורות נוספות של אפרתי
» ביקורות נוספות על תעלומת המשרתת הנעדרת