ביקורת ספרותית על שוגון (שני כרכים) מאת ג'יימס קלאוול
ספר מעולה

---

איזה ספר מופלא. איזה מפגש בין מזרח למערב במאה ה-17, אך דוקא בגלל זה ההבדל ניכר יותר. עדיין לא קיים הכפר הגלובלי.
נראה שהסופר שהיה שבוי מספר שנים בשבי היפני בזמן מלחמת העולם השניה, נישבה גם בקסמי התרבות היפנית, וההבדלים בין התרבויות כל כך עמוקים: אליל הכסף במערב לעומת אליל הכבוד במזרח,
המזון הכבד בבשר ובלחם לעומת הטוהר הקליל באורז, דגים וירקות.
קדושת החיים במערב לעומת קדושת המוות במזרח (הריק הגדול).ואם אנו מזכירים את המוות, אז נראה שביפן של המאה ה-17 לא היתה בעיה גדולה למות. מבעיה שבגללה לא היינו מתפטרים מהעבודה הם היו ממהרים לעשות ספוקו (חראקירי).
וכמובן הבדלים גדולים בדרכי חשיבה, גישה לחיים וביטוי הרגשות - לא היה מכבודם של היפנים להראות כלפי חוץ ולו ברמז את רגשותיהם לטוב או לרע.
קלאוול מספר בספר פרק חשוב בחייו של מנהיג יפני דגול שמתכוון להשתלט על יפן וכן מפגשו עם נווט אנגלי ממנו הוא נפתח למערב.
וכן נשזר בספר סיפור אהבה עדין ומופנם ויפהפה.
כיף למי שקורא.

» ביקורות נוספות של אלזה
» ביקורות נוספות על שוגון (שני כרכים)