אהבה אסורה בפטרבורגמישקה בן-דוד4הספר הזה תפס אותי כל כך חזק בהתחלה... אבל הסוף - איכזב אותי מידי - יותר מידי מאמץ לסדר את הדברים ולסגור קצוות... אני עדיין ממליצה מאוד לקרוא - אבל לא לפתח יותר מידי ציפיות...
אדם וסופייניב איצקוביץ'2נהניתי לקרוא- אפילו שהוא מאוד הזוי- אבל הספר הזה פשוט לא השאיר בי שום משקע - לא לטוב ולא לרע... אז זה ספר בסדר בעיני - אבל חסר לו את אותו טעם לוואי שמשאירים בי ספרים טובים באמת...
היומןניקולס ספארקס0הספר לא מעולה- כי משהו הלך לאיבוד בתרגום... אולי זו רק אני- אבל איכשהו רומנים רומנטיים- שנכתבו באנגלית- לא נקראים אותו דבר מבחינתי בעברית... אז כן- מומלץ לקרוא- אבל למי שיכול מומלץ הרבה יותר בשפת המקור.
שחראסתר שטרייט-וורצל5זה לא משנה כמה פעמים קראתי את הספר הזה (והוא הגיע לי לידיים שוב ושוב ברגעים שונים ושלבים שונים בחיים), ותמיד מחדש, בין אם קראתי את הסוף בהתחלה (הוא מופיע בפתיחה) ובין אם שמרתי את הסוף לסוף- אני תמיד מוצאת את עצמי קוראת אותו בקריאה רצופה אחת בלי יכולת להתנתק - ועם ים של דמעות...
אליפיםאסתר שטרייט-וורצל4"גנות" הכריז הנהג... כמה פעמים קראתי את המילים האלה- אשר פתחו את אחד מהספרים היותר יפים שקראתי... לאסתר-שטרייט וורצל- יש דרך מיוחדת לגעת בי עם הספרים שלה- אבל "אליפים" הוא בהחלט מהמובחרים שבהם...
מעשה בחמישה בלוניםמרים רות0"אמא של רותי הביאה מתנה, שמחה וששון לכל ילד בלון..." יש סיבה מאוד טובה למה אני עדיין זוכרת את הסיפור כולו בע"פ...
מים לפיליםשרה גרואן3אחד מהספרים היותר מענגים שקראתי... מה שכן, זה ספר שדורש לעבור את ההתחלה בחוסר בהירות מוחלטת... אבל הוא נבנה נכון- לסוף מוצלח במיוחד...
ההרצאה האחרונהרנדי פאוש0אולי זה בגלל שהגעתי אל הספר הזה- עם כל כך הרבה נכונות להתאכזב- מעוד אחד שמתיימר להמציא תורה חדשה ולהטיף לי - שגרם לי להתאהב בספר הזה כל-כך- כי- בניגוד מוחלט לעובדה שמדובר ב"הרצאה"- ולעובדה שלכתחילה תיארו את הספר כספר ש"בא ללמד", כמו-כל הספרים הבאמת טובים, למדתי ממנו המון על עצמי תוך כדי קריאה- ולא את ה"לקח" או ה"שיעור" המובן מאליו... אולי זה בגלל - שכמו שפאוש אמר בסוף- את ההרצאה האחרונה - הוא כתב לא בשביל כל אותם שיקשיבו / יקראו אותה היום, אלא בשביל הילדים שלו- שיקשיבו לה- מתוך הכרה שרבים אחרים הכירו בערכה קודם לכן... והשיעור שאני אישית - מבטיחה לעצמי לזכור- הוא אותו שיעור שפאוש מבקש להנחיל לביתו הקטנה (בת השנה וחצי..), "אל תקשיבי למה שגברים אומרים- שימי לב למה שהם עושים"... ואתם יודעים מה- השיעור הזה נכון לכל בני-האדם...
ירושת בוליןפיליפה גרגורי12רומן היסטורי מצויין נוסף של פיליפה גרגורי, למעשה זהו המשך סיפור החצר המלכותית של הנרי השמיני מלך אנגליה, כמה שנים אחרי ההתרחשויות בספר 'בת בולין האחרת'. המשך סיפורם של חצרו, ארמונותיו, ונשותיו של המלך הנרי השמיני, משנת 1539. המלך הנרי הוא מלך מבוגר המתקרב לגיל 50, חיגר ופצוע ברגלו, ועדיין שולט בממלכה ועל פיו יישק דבר. הסיפור מסופר משלש צלעות, שלש דמויות נשיות, כשכל פרק עובר מדמות אחת לאחרת, וחוזר חלילה. כל השלש הן נשים בולטות מחצר המלך. הראשונה - אן מקליבס, האשה שנבחרה ע"י המלך הנרי לאשתו החמישית ולמלכה ובמטרה לקשור ברית עם ממלכת קליבס והקיסרים הפרוטנסטנטיים מגרמניה והולנד כנגד ברית ספרדית-צרפתית בגיבוי האפיפיור הקתולי, שהנרי חושש שתפנה נגד אנגליה ונגדו. השניה - קתרין הווארד, צעירה קלת דעת יפהפיה, נערת שרת למלכה וחותרת לתפוס מקום חשוב או בעל מכובד בחצר, כשראש משפחתה, הדוכס מנורפוק, מייעד אותה להחליף את המלכה אף שהיא עדיין לא יודעת זאת. והשלישית - ג'יין בולין, גיסתם של האחיות מרי בולין והמלכה לשעבר אן בולין, אשתו של ג'ורג' אחיהן, שגם לאחר נסיונותיה בעבר (שתוארו בספר בת בולין האחרת) ותוצאותיהן הקשות היא לא מפסיקה בנסיונותיה, ויחד עם דודה הדוכס מנורפוק, ממשיכה לבחוש ולזמום מזימות כדי להאדיר את משפחת הווארד בכל מחיר. בתקופה של כשנתיים וחצי עד פברואר 1542 עוברת החצר המלכותית תמורות ותהפוכות שוב ושוב, על פי גחמותיו של המלך.
ירושת בוליןפיליפה גרגורי9"ירושת בולין" - מאת פיליפה גרגורי. התקציר: המשך הספר בת בולין האחרת, מגולל את סיפורן והתמודדתן של 3 נשים בחצר המלכות, קתרין האוורד, אן מקליבס, וג'יין בולין. תוך כדי סיפורן - הקוראים גם עוקבים אחר המתרחש בחצר המלוכה ואחר המלך, הנרי השמיני. ספר מומלץ ביותר, רצוי לקרוא אותו אחרי שקוראים את בת בולין האחרת, אני לא יכולתי להפסיק להנות ממנו. הסופרת באמת גרמה לי לאהוב את הדמיות, והיא הפיחה בהן חיים. יכולתי להבין פעם אחת, איך ומה עבר בראש של הנשים הכי משפיעות של אנגליה. יכולתי לאהוב, יכולתי לשנוא, ויכולתי גם להרגיש את הכאב שלהן. אני לא הולכת לספר את העלילה של ההמשך, אני חושבת שזה יהרוס הכל, על אף כי אני בטוחה שהרבה יודעים את ההמשך - הרי הכל כתוב בדפי ההיסטוריה. אני פשוט אשאיר את זה לידיים שלכם, אם תמצאו לנכון לקרוא את הספר המדהים הזה, תתפלאו לגלות שגם לפני 500 שנה, המזימות, התככים, הרומנים האסורים, הבגידות, הפוליטיקה, הגדרת הדת, והמעמדות החברתיים, היו קיימים. שורה תחתונה ספר מומלץ דווקא למי שלא אוהב היסטוריה מתוך מחשבה כי היא משעממת. ספר מדהים ביותר. פיליפה גרגורי, היא סופרת גדולה.
ירושת בוליןפיליפה גרגורי8ספר מקסים. רומן היסטורי סוחף ומרתק. המשך לספר "בת בולין האחרת". סיפור על חצר המלוכה באנגליה, במאה ה-16 בתקופת שלטונו של המלך הנרי השמיני. המלך נודע באכזריותו, הוא הוציא להורג אלפי אנשים חפים מפשע. הספר מתמקד בשלוש נשים, אשתו הרביעית אן מקליבס שהמלך לא אהב ולא חשק בה ולכן מצא סיבה להתגרש ממנה ולמזלה נשארה בחיים.. אשתו החמישית קתרין הווארד שהייתה צעירה ונאה ביותר. ג'יין בוליין, ויקונטית רוצ'פורד שטרחה לייצג את האינטרסים של משפחת הווארד בחצר המלוכה. כל מי שהמלך מאס בו, הואשם בבגידה וראשו נכרת... הסופרת נאמנה לאירועים היסטוריים אמתיים, מה שמעלה את חנו של הספר בעיניי. מומלץ בחום.
ירושת בוליןפיליפה גרגורי7אל תתפסו אותי על הכוכב... הספר הזה לא בדיוק 4 כוכבים אבל הוא לטעמי טיפה יותר טוב מבת בולין האחרת אז הוספתי לו כוכב כדי להמחיש זאת. למה הוא יותר טוב? בתור התחלה הוא קצר יותר! זו נקודה חשובה מאוד בכל מה שקשור לעלילות החוזרות ונשנות של המלך האידיוט הנרי השמיני שאולי לא היה אידיוט באמת אבל בחיי שככה הוא מצטייר בכל מה שקשור לניהול חצר המלוכה שלו בכלל וחיי האהבה שלו בפרט. אז אם נשים בצד רגע את עובי הספר והביקורת על הנרי השמיני וניהול הזוגיות שלו יש לספר הזה עוד יתרון: הוא כתוב כל פעם מנקודת מבטה של אישה אחרת. כבר קראתי לא מעט ספרים שכתובים ככה וכמובן לרוב זה מוסיף עניין לספר וגם פה זה עזר. כל אישה עוברת חוויה שונה בחצר המלוכה ונקודת הראות שלה על הדברים מועברת באופן יפה יחסית. הספר הזה הוא ממש המשכו הישיר של "בת בולין האחרת" ולכן כדאי וצריך לקרוא אותם ברצף ובסדר הנכון. לגבי המשך עלילותיה של פליפה גרגורי במאות ה 15-16? נראה לי אני אנוח טיפה. גם לי יש את הגבול שלי לכמה אני יכולה להכיל טיפשות ופרימיטביות של חשכת ימי הביניים אבל איך אומרים? I'LL BE BACK...
ירושת בוליןפיליפה גרגורי5כשמתבהר מהיכן נגזר שם הספר מבינים ---- שרצוי לא לומר הא לפני שקופצים ------ המלכה בת הארבע עשרה חשבה שהיא ירשה את יופיה ואת החן של דודתה אן ( שהוצאה להורג) אבל מתברר שהיא ירשה משהוא אחר - שיתבהר למי שיקרא את הספר.
ירושת בוליןפיליפה גרגורי4אין כמו רומן היסטורי טוב מידי גרגורי. היא מוכיחה את עצמה פעם אחרי פעם כסופרת נהדרת. אמנם אין לה כ"כ עם מה לעבוד, ההסיטוריה מאוד מעורפלת, אך היא פורשת זאת בתורה מיוחדת. בספר מתוארת דמותה של המלכה אן מקליבס, המלכה היחדיה שהייתה נשואה למלך הנרי השמיני ושרדה וחייתה עוד אחריו. מה שהוא הישג בפני עצמו. כמו כן ניתנת להערצה הגבורה שלה. היא מכירה בעומק לוע האירות שאליו היא מכניסה את ראשה, ואף על פי כן יהא נוהגת כמיטב יכולתה בקור רוח ובמלכותיות. קשה לתאר את שעובאר על אישה, מלכה קל וחומר, כאשר היא רואה לנגד עניה את האיש שלו היא נישאה, אומנם במקרה שלה, שלא מתוך אהבה, לוקח לעצמו אישה אחרת על פניה. ומילא זו היתה אישה, אך מדובר בנערה לכל דבר. הרגשתי, כמעט בעצמותיי, את כאבה של אן על המלכתה של קתרין הקטנונית והתינוקת. ספר מומלץ לכל חובבי הרומן ההיסטוריים.
ירושת בוליןפיליפה גרגורי3ספר מעולה. מרתק ומעניין. רומן היסטורי על המלך הנרי השמיני מתמקד במצבו הגופני הקורס שמוביל לטירוף שילטוני וחשדני שמופנה לנשותיו האומללות, לאנשי הממלכה ולעמו. מבינים עד כמה הנשים בתקופתו היה כלי משחק בידי גברים חזקים, אשר כל רצונם היה להשיג כח ורכוש דרך גופן המפתה את המלך. נהנתי מאד מקריאת העלילה דרך עינייהן של שלושת הדמויות המרכזיות . ממליצה בחום לכל אוהבי ספרייה של פיליפה גרגורי.
ירושת בוליןפיליפה גרגורי2ספר מעולה רומן היסטורי מצוין של פיליפה גרגורי, הפעם מסופר בשלוש נקודות מבט של נשים בחצר המלוכה של הנרי השמיני. פיליפה גרגורי כותבת מעולה, כמו תמיד, ומצליחה להשאיר אותך מרותק לעלילה. אהבתי את הספר במיוחד בשל העובדה שהוא מספר את סיפורן של נשים שההיסטוריה מעט שכחה או התעלמה מהן, ולא ידוע עליהן הרבה חוץ מהעובדה ששתיים מהן היו נשותיו של אחד המלכים הידועים בהיסטוריה של אנגליה. עוד פעם גרגורי מצליחה לספר סיפור עשיר במידע, על כוח נשי בתקופות שנשלטו על ידי גברים חזקים ורבי השפעה.
ירושת בוליןפיליפה גרגורי1אחרי שקראתי את "בת בולין האחרת" עברתי מייד לספר הזה והתאכזבתי. בניגוד ל"בת בולין" שקראתי ללא הפסקה והוא היה גדוש במאורעות, בספר הזה הרגשתי שהסופרת פשוט ניסתה למלא את העמודים במלל. אין הרבה עלילה שמתרחשת וגרוע מזה, יש כל הזמן חזרות על אותם רעיונות (כמה פעמים ג'יין חושבת על אן וג'ורג? שוב ושוב ושוב ושוב, באותם המילים כמעט). לא אהבתי גם שדברים שהוצגו ב"בת בולין" בצורה אחת מוצגים כאן בצורה הפוכה (ג'יין אהבה את ג'ורג? אין לזה אפילו רמז ב"בת בולין האחרת"). בקיצור, ספר בסדר למי שמתעניין בשאר הנשים של הנרי השמיני, אבל לא מעבר.