הספר מורכב מ- 20 סיפורים, שבנויים סביב דמות הסופרת אשר בחלקם מופיעה בשמה ובחלקם בשמות אחרים.
הסיפורים מתארים בעיקר את מערכות היחסים שלה מול גברים, כמעט בכל האפיזודות יש תחושת ניכור שחשה הגיבורה אל הסביבה שלה, וכל הזמן חוזר מוטיב האשה כחידה.
הרגשתי שהדמות לא מתפתחת וכמו שמתואר בסיפורים שהיא מתקשה ליצור אינטרקציה עם הסובבים אותה כך גם בסיפור שמסופר לפעמים על ידה ולפעמים ע"י אנשים אחרים עליה בסופו של דבר חוזרים לאותה נקודה של חוסר יכולת להיפתח. לקראת אמצע הספר זה נהיה כבר מתיש. התיאורים חוזרים על עצמם עוד פעם ועוד פעם עד שהקסם הראשוני והרצון לגלות את החידה מתגלגלים לאט לאט לאפתיה.










