קראתי את זה לראשונה בהיותי ילדה בת 14-15. היה לי רגע פנוי בשבת, וכמובן שהספר צץ לי לתרומה בספריה. רציתי קצת לקרוא משהו שיעביר לי את הזמן בשבת הארוכה. ואכן הצליח, הספר הוא ספר שמיועד לבני נוער, ומשום מה זה עבד, הצלחתי להתחבר לדמויות.
וחני נחמיאס הפתיעה או ככותבת לא רעה בכלל. חמוד וכן כדי להעביר זמן.

ה פ ת ע ה.
מסתבר שחני נחמיאס יודעת לכתוב, ויודעת לכתוב לא רע.

יחסית, זה עוד ספר נוער קיטצ׳י עם גיבורה ״מושלמת״ שעוברת יחסים מעצבנים ומורטי עצבים עם החבר שלה, והחברות שלה, וכל הבלה בלה ושטויות הנעורים האחרות.
אבל יש עוד משהו.

משהו קטן, יחסית, שהפריד את הספר מהיותו ספר שיעטוף דגים לבין ספר שישמר על המדף.
וזאת הכתיבה המדהימה.

אבל אני לא אכחיש-פשוט מצמרר לראות איך הדמות הראשית יכולה להיות כל כך רדודה, ואני מתעבת אותה, ותיעבתי מההתחלה.

אומנם זה ספר מעצבן, אבל נחמד, טוב להעביר איתו את השעות, אבל רק אם אתם ממש ממש צריכים.

בעבר היה זה אחד הספרים האהובים עלי ביותר
קראתי אותו לראשונה כשהייתי בכיתה ו והיום אני בת 20
אני מדברת על הסדרה: " סודות נעורים " של חני נחמיאס
אז למי שלא מכיר מדובר במור שעוברת חוויות שונות בתקופת ההתבגרות שלה ועד כאן הכל נשמע דווקא די נחמד...
היום בהסתכלות לאחור אני יכולה להגיד שהספר הזה נוראי וזה פשוט אסון לתת לנוער לקרוא אותו
כל הספר מתבסס על כמה מור יפה , מלכת הכיתה, הכי רזה,מקבלת כל מה שהיא רוצה, משיגה הכל בזכות המראה שלה
בטוחה שהיא מלכת העולם והיא גם כותבת את זה כמה פעמים במהלך הספר, יורדת על ילדה שהיא מלאה, עוד דוגמה מאוד עצובה וגרועה שהשפיעה עלי המון היא שבספר החמישי מור טסה לאיטליה עם משפחתה ואוכלת מלא גלידות , פיצות ופסטות... כשהיא חוזרת הביתה מחכים לה כמובן מכתבים מכל החברים שלה , ובאחד המכתבים כתבה אותה ילדה מלאה " אני מקווה שתיזהרי עם כל האוכל כי זאת אחת הסיבות שעליתי במשקל " או משהו בסגנון... מה הגיבורה החביבה שלנו עושה? נעמדת מול מראה , מרימה את החולצה ומציינת " איזה כיף הבטן שלי שטוחה, כמה כיף לאכול הכל ולהישאר דקיק"
במקום לקחת ספר ולחנך דרכו , כל הספר מעודד רדידות , שאיפה לשלמות , בנוסף מור בוגדת בחברה הכי טובה שלה ומתנשקת עם חבר שלה - אבל חני נחמיאס כמובן סידרה שהכל ימשיך כרגיל ומור לא תתנצל " כי היא שונאת להתנצל " (אמיתי שזה מה שהיה כתוב)
ועוד כמה דוגמאות שבאמת חרטו אצלי נזקים ומגיל 11 התחלתי לפתח אובססיה לנראות שלי ושאני אהיה רזה (עד שקראתי את הספר לא חשבתי על הדברים האלה בכלל)
כי המסר העיקרי שם זה שאם את רזה את שווה ומגיע לך , ואם את שמנה או לא מושלמת אין לך סיכוי להשיג כלום...
למשל את עבודתה בפיצה היא השיגה רק בגלל שהיא יפה (לפרק קוראים המלצרית הכי יפה) ואני מצטטת:
"העבודה בכיס שלי, דורון מת עלי...."אפשר לעזור לך מתוקה?" התקרבתי אליו ודורון בחן אותי בהנאה גלויה...(מדובר על ילדה בת 14 כן? )
וכמובן שלפני שהתחילה לעבוד " את המלצרית הכי יפה שהייתה לנו עד היום ..וקרץ לה"
כמובן שכולם מסביב מעריצים את מור הערצה עיוורת ואפילו מכנים אותה " מלכה " "אלילה"
כל פעם שמישהו מנסה לסתור אותה או לומר משהו שהיא לא אוהבת לשמוע היא מתעלמת ממנו או מתנהגת מגעיל ואז אותו אדם בא מתנצל ומתחנף כדי לקבל ממנה יחס, זה נראה לכם הגיוני?
אלה רק מהדוגמאות הבולטות שעלו לי לראש...
אבל אני באמת אשמח לשמוע מה דעתכם... והאם צריך לתת לספרים כאלה להימכר לילדים (לי אישית זה הרס המון ואת זה אני אומרת היום בדיעבד, אז הספר היה מושך וכל הבנות בכיתה שלי קראו אותו)

גם בישבילי זה הפתעה שחני ניחמאס כותבת ספרים
כי אני נורא גדלתי עליה וראיתי אותה הרבה בטלויזיה
אני ממליצה לנוער שגדל עליה ליקרוא את הספר הזה

ספר מעוולה!
קראתי את כל הסדרה :)
ספר מותח ומדהים [=
סדרה שחושפת את הסודות של מלכת הכתה מור אורן.
ספר ממולץ מאוד!!!

קראתי את כל הסדרה של "סודות נעורים" ואהבתי אותה מאוד! היא מעניינת מאוד ונהנתי לקרוא אותה! הקריאה של הספרים היא זורמת, כיפית ומצחיקה וכמובן גם רומנטית :)
ממליצה לבנות שסתם רוצות להעביר את הזמן או לבנות שמחפשות ספרים רומנטיים.

סדרת הספרים האהובה אליי...!!!
זאת הייתה גם הסדרה הראשונה שקראתי וגם הספרים הראשונים שלי פחות או יותר...אחרי הספרים האלה התחלתי לקרוא מלא ועכשיו אני ממש תולעת ספרים שתוך יום מסיימת ספר של איזה 400 עמודים.
קראתי את כל סדרת הספרים של "סודות נעורים" אבל את הספר הזה (הראשון) אני הכי זוכרת.
גם אחרי מלא ספרים וסדרות ספרים שקראתי ושאני קוראת זאת סדרת הספרים האהובה אליי..!! 3>

התחליתי לקרוא את הסדרה מהספר השני ושם קראתי שהיא מנשקת את דוני ואני שונאת כשאנשים מתנהגים over טיפשות אז אני מעדיפה שלא...

אם את/ה בכיתה ו', תקראו את הספר הזה, אלי זה יעשיר קצת את אוצר המילם וישפר את הקריאה. חוץ מזה, לקרוא את הספר הזה וא בזבוז זמן מוחלט וחבל שככה רואים את הנוער בישראל. אני מקווה שאף נערה לא כל כך שטחית ורדודה כמו הגיבורה בספר הזה. מספר לספר, זה רק מדרדר, כך שאם כבר הגעתם לקרוא את הראשון, תפסיקו פה.