“תאונת קריאה שהותירה בי זעזוע ותדהמה שטרם קהו בשנים שעברו מאז. את המשפטן והפוליטיקאי רובינשטיין הערכתי תמיד, ייחסתי לו מעלות נדירות בנוף הפיליטי והאקדמי בו פעל משך שנים. משנודע לי כי ספר פרי עטו יצא לאור, ניגשתי בציפייה וסקרנות למלאכת הקריאה. לאחר מספר עמודים, החלה ההתפכחות מן הקונספציה. מעולם לא נתקלתי בספר גרוע שכזה, אשר מבעד למלים והשורות אשר בו ניתן בקלות לזהות את חוסר המעוף, ההצמדות קצוצת ההשראה למודלים חבוטים ומעל לכל, הנימה הנמלצת והמסתוללת לה דרך הפקר בין הדמויות הסטריאוטיפיות להחריד והעלילה הרופפת ומתוחזקת ברישול הנובע מחדוות יצירה ילדותית הנגועה בלא מעט שגעון גדלות. עולמו המוסרי של הכותב, כפי שהוא מסתמן בין השיטין, מותיר את הקורא בתחושות אי נחת ומבוכה.
עד היום נמצא ספר דק ומיותר זה לנגד עיני כל אימת ששמו או דמותו של רובינשטיין מופיעים.”