התאהבתי באיזי ספלמן. הנה הוצאתי את זה החוצה.
השנינות שלה, הציניות, העובדה שהיא מדקלמת בע"פ פרקים של סדרה סוג ז', החיבה לאלכוהול, השפה שלה, החוצפה, והדרך שבה הראש שלה פועל כ"כ מהר..

קל מאוד להדלק על ספר ברגע שהדמות הראשית שלך כ"כ מפתה אותך להשאר איתו ולראות מה היא תעשה עכשיו. תוסיפו לזה עלילה שמתפצלת בכמה קוים שונים (דוד ריי, ריי, איזי והרופא שיניים, דייויד ופטרה, והאחים סנואו), כתיבה מצויינת והרבה רגעים (במיוחד הדיאלוגים שכתובים בגאונות) שגורמים לך לצחוק באמצע האוטובוס.

יש בעיה עם אנשים שכותבים ספרים,הם מתחילים להחזיק מעצמם ' יאנו' אנשי רוח שדעתם צריכה להיות מושמעת מעל כל בימה (פוליטית) ואם בטעות הם זכו בפרס נובל אז סביר להניח שנראה אותם על אונייה ליד עזה.

ליסה לוץ מחברת "ספלמן חקירות" מהווה שינוי מרענן בזן הסופרים ,כפי שהיא מעידה על עצמה : "למדה בכמה אוניברסיטאות ,אם כי עדיין לא השלימה תואר ראשון ,אין לה מקום מגורים קבוע ... ". בחלק של התודות (שני עמודים אחרונים בספר היא מודה לכל האנשים שלוותה מהם כסף...)

בקיצור היא הכול חוץ מאחת שמחזיקה מעצמה.והספר ממש נכתב בצלמה ,קליל משעשע ולרגע לא לוקח את החיים ברצינות.

הספר עוסק במשפחה שההורים חוקרים פרטיים והילדים נשאבו לעסק מילדותם.המעקב אחד אחרי השני המלחמות שבין בת הזקונים לדוד השיכור והבת האמצעית שמחליטה לעזוב את העסק המשפחתי כי ההורים עוקבים אחרי הבחורים שהיא יוצאת איתם.

אני נהנתי מאוד ,מקווה שגם אתם תהנו.

משפחת ספלמן מורכבת מקבוצת מוטרפים שלא מהססת להפעיל את הטכניקות של משרד החקירות המשפחתי, אחד על השני.
איזבל הגיבורה היא הגרסה האסרטיבית של קלי ברדשאו, שפורצת מנעולים להנאתה בין פיטפוטי אנקדוטות על האקסים.
הדמויות והסיפור דלי קלוריות וזורמים יפה, מצד שני התוצאה הרבה פחות משעשעת מהפוטנציאל.

ספר מקסים ומשעשע! לכאורה על כלום, אבל הכלום הזה מרתק.
זה סיפור על משפחה מוזרה ומטורפת להפליא- שחטטנות זורמת להם בדם- בעלי עסק למשרד חקירות.
קו העלילה עם הילד הנעלם הוא באמת משני, אבל חייבת להודות שלא הייתי חושבת שככה הוא יגמר.
זה בעצם Chick-Lit במיטבו. לסדרה יש עוד ספרים (שלא תורגמו, וחבל) וכולי תקווה שהם מהנים באותה מידה...
נ.ב. מסר עבור ליזי ספלמן- כשאת סופרת אותם כאקסים (אקס #9 וכדומה...) את בעצם דנה מראש את הקשר לכישלון.

נראה שמילת המפתח בכל הביקורות על הספר הזה היא "מצחיק" והוא באמת כזה, אבל לא ממש צחוק פרוע, אלא מין גיחוכים כאלה של "כן, אני יודע/ת על מה היא מדברת". הדמויות חמודות והספר באמת מתוק ועושה חשק לקרוא את המשך עלילותיהן של איזי ושל אחותה ריי, חוקרות מלידה (תרתי משמע). כפי שכבר נאמר כאן, מומלץ למי שאוהב קליל עם הקפה שלו, ולא מחפש יותר מדי עומק או תובנות מרעישות על החיים.

משפחת ספלמן היא משפחה כיפית ומשעשעת, שמפעילה עסק משפחתי של... משרד חקירות! כבר מגיל צעיר, כל ילד במשפחה מצטרף לעסק (לפעמים עוד לפני שהוא יודע לקרוא).
העניין אצל משפחת ספלמן, הוא שאין הפרדה בין העבודה למשפחה. הם מנהלים משא ומתן על דברים שהם רוצים להשיג מאחד מבני המשפחה, ועוקבים אחד אחרי השני כדי לאסוף מידע שישמש אותם לסחיטת בני המשפחה.
הספר לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, הוא קליל ונחמד לקריאה - וכמובן, חונק מצחוק. מומלץ-מומלץ-מומלץ!!

אחרי שראיתי כמה מהבנות בסמניה קראו,
כהרגלי אני מוסיפה לרשימת הקריאה שלי.
אני מודה שבעמוד 70 התייאשתי.
לא זה לא הסגנון הקריאה שלי ולא היה לי כימיה עם הספר.

קליל, מצחיק עד דמעות ומותח. מצאתי את עצמי מתפקע בקול רם לעיתים קרובות. עם זאת, למרות שהדמויות מנסות להיות עמוקות, חסר קצת עומק. בגלל זה נשלל ממנו הכוכב האחרון. חוצמזה הוא מומלץ למי שרוצה לצחוק, והמון.

שנון קליל ומרענן