על שפת הים, בקצה העולםסולוויג אגרז2ספר מרגש, על אשה נוצריה שמתאהבת ביהודי, בשנות ה-30´, נישאת לו ויולדת את בתם האהובה. בתום המלחמה היא בורחת לאיסלנד כדי לשכוח מכאב הגורל, ומהמעשים שנאלצה לעשות כדי להתחשב בבעלה וכדי להציל את חיי הילדה. גורלם הלא ידוע רודף אותה גם כשהיא מקימה משפחה חדשה באיסלנד, עם איכר שתקן ונחמד, אצלו היא עובדת, שגר עם אמו הקשישה והחביבה, שעוסקת בריפוי על ידי עשבים. במקור נקרא הספר "seal woman"- אשה שהיא כלבת ים, כמשל לאדם שמתפקד בשני עולמות. בבקתה המבודדת, בנוף הערפילי, קרוב לאוקיינוס, שרלוטה האמנית לומדת את מלאכת החוואות הקשה, ולעיתים בורחת אל האוקיינוס המסוכן כדי להתאחד עם אהובי העבר שלה או לפחות ללחוש את שמם מול הגלים. עד שמגיע מידע. הספר יפה, עמוס בפרטים. הייתי צריכה לקרא פעמיים כדי להבין עד הסוף. הסוף קצת מאכזב. קישור לאתר של המחברת: http://www.solveigeggerz.com, שם נראה הספר בעטיפתו המקורית עם תמונת הערפל מעל האוקיינוס.
איזון מופלאלוסיה אצ'ווריה2ספר מופלא, שמתאר את התפתחותה הרגשית של סופרת ספרדיה צעירה, שהתפרסמה בספרד בזכות ספר אחד. הספר מתאר את קורותיה משנות העשרה שלה בספרד עד לשנה הראשונה לחיי בתה (כשהיא בת 30 ומשהו). חלק מהזמן היא חיה בניו יורק. בספר תובנות מעמיקות ומעניינות על יחסים רומנטיים-זוגיים ועל תפקודי משפחות. נהניתי מכל רגע, ואף הקלדתי את הדברים החשובים למסמך וורד, שלא אשכח.
הכלב היהודיאשר קרביץ1ספר מקסים! כתוב יפה, משעשע, מתאר יפה את תחושות הכלב. העלילה על השואה מעניינת וחשובה. בעלי כלבים ישתגעו עליו. ספר מתנה נהדר לחובבי כלבים.
אשת חילליהיא לפיד1הספר הוא מאסטרפיס. נקודה! הוא מושלם. הוא ממצה את כל חווית האמהות שלי, ואני רואה שגם של אמהות אחרות. מי שחושבת להישאר בבית, וחושבת שהילד צריך את הוריו, וחושבת שהיא צריכה להקריב, ושהילדים הם במקום הראשון, ועל כל השאר צריך להתפשר, זה הספר שלה. הספר מספר על התהליך הנפשי של שתי אמהות- מרגע הולדת הילד הראשון וכמה שנים אחריו, דרך כל התובנות. ספר חובה גם לכל אדם, שנוטה לחשוב שהאחרים יותר חשובים ממנו. ספר חובה לכל אם, וגם לכל אם שבדרך, כדי שתדעו איך להתארגן מראש, ושלא יהיו הפתעות. לדעתי, חובה שהספר יתורגם לשפות שונות. למרות שיש הרבה ספרים בנושא בארצות אחרות, אני בטוחה שתהיה לו הצלחה גם בעולם!
דיבהחנה גולדברג2כתיבה נפלאה!! לא תתואר! סוחפת, מתארת רגשות בצורה מדוייקת. סופרת מופלאה! העלילה קצת דיכאה אותי, אבל יש בה נקודות אור, למשל- הסיום היפה.
הצלחה הנובעת ממהלומהגייל לינדנפילד0ספר נפלא. אני בדרך כלל סומכת על ספרים של מומחים בתחום, מהאקדמיה בלבד, אבל פה יש פשוט הגיון ויצירתיות, שעושים את הספר הזה טוב יותר מעשרות אחרים שיש לי. נפלא!
מילון כיס לחלומותשרה ברק1מהנה מאד. אני לא יודעת כמה זה מקצועי, אבל בכל זאת זה פשוט כיף לקום כל בוקר ולחפש במילון את משמעויות החלום שלך.
במרחק נגיעהקרטיס סיטנפלד4ספר כל כך חכם ומדויק! ספר חובה לנשים בכל גיל אבל רק החל מגיל 18 (בשל תיאורי המין שבו). גם גברים יוכלו להזדהות, אבל בעיקר נשים, מהסוג הרגיש והמעמיק. זהו סיפורה של לי, נערה ממעמד הביניים, שהיתה תלמידה מוצלחת בעיר הולדתה (הפשוטה מדי לדעתה), והחליטה ללכת לפנימיה יוקרתית, כדי להתחכך בעולם העשירים הנוצצים. לי מזלזלת בכל מה שכבר יש לה, ולא יודעת אילו יתרונות עצומים יש בה. היא מרגישה לא מעניינת, לא יפה ולא מושכת. היא מזלזלת בכל מה שקשור למוצאה- ההורים שלה, החברים שלהם, החברים שהיו לה שם, האחים שלה, המצב הכלכלי של משפחתה ועוד. היא מנתקת כל קשר עם חייה הקודמים, ועסוקה רק במה שקורה בפנימיה. החיים בפנימיה הם חיי בועה, כי בקושי יוצאים החוצה, ולכן תפיסתה את העולם לא פרופורציונית. לי עסוקה כל העת בלהיות כמו אלה שהיא מעריצה- מקובלי השכבה, אבל קשה להיות כזאת כשאת חושבת שאת כלומניקית, אפס מאופס. 500 עמודים של משפטים חכמים ורגישים המתארים הישרדות של אדם עם דימוי עצמי נמוך. מרתק!
סינית אני מדברת אליךסביון ליברכט16"אני הבן של העיראקים!" הרעים בקולו לפני 15 שנה השחקן יורם טולדנו בתפקיד שמעון מתווך הנדל"ן, על קרן צור בתפקיד מירי - ביתם של ניצולי השואה שכבר הלכו לעולמם והיא מעוניינת עתה למכור את דירתם. כמו אגרוף בבטן חשתי אז בהצגה "סינית אני מדברת אליך" בתאטרון בית לסין למשמע המשך המונולוג של שמעון והפעם בהפקה החדשה, שוב אותה התחושה. בהפקה המחודשת זהו קובי פרג' בתפקיד שמעון ודניאל גל בתפקיד מירי, אך האגרוף הוא אותו אגרוף והמונולוג בו מספר שמעון למירי דברים שלא היה לה מושג עליהם, שוב הופך את המעיים באכזריות ולא נותן לאיש בקהל להישאר אדיש. בסבב הקודם ביים את ההצגה עודד קוטלר והפעם זו ציפי פינס, הגברת הראשונה אם לא של התאטרון בכלל אז של תאטרון בית לסין לבטח. עבודה מעולה עשתה הגב' פינס, כמו גם צוות השחקנים. אני מתקשה לזכור מתי ראיתי לאחרונה את לימור גולדשטיין על בימת התאטרון, בהצגה הזו היא נותנת תצוגת משחק נהדרת. פשוט מדהימה. למרות שחלפו לבטח 30 שנה מאז נכתב המחזה על ידי סביון ליברכט, הוא עדין רלוונטי כמו פעם ונוגע בבעיות שכנראה ימשיכו להעסיק את החברה שלנו: גזענות ואפליה, פערים ועלבונות עדתיים, יחסים במשפחה, הטראומות של בני הדור השני לניצולי השואה וכיצד הם מנהלים את חייהם בצל הטראומה של הוריהם, וכמובן חייהם של הניצולים עצמם. עד כאן זו היתה ביקורת תאטרון. הרושם העז שהותירה עלי ההצגה, חייבה אותי גם לקרוא את ספרה של סביון ליברכט הנושא את אותו שם. כאן ציפתה לי אכזבה רבתי, לא בגלל שלא מדובר בספר טוב, אלא מכיוון שהסיפור "סינית אני מדברת אליך", מחזיק בערך חצי מהמחזה והחצי השני הכל כך דרמטי, זה אשר מכה בבטן הרכה, אינו נכלל בגרסת הספר. אך אם נניח לסיפור הספציפי הזה ונתייחס לשבעת הסיפורים האחרים שבספר, הרי שבהחלט מדובר בספר טוב. החומרים עליהם כותבת גב' ליברכט, לקוחים כולם מן החיים והם כתובים בשפה עשירה וקולחת. הסיפורים כולם מספרים על מפגשים בין אנשים, על אהבות, נטישות, התמודדות עם אובדן, הישרדות בתקופת השואה, וכל אלו בפשטות וברגישות. אין לי ספק כי כל מי שקרא ואהב את ספריה האחרים של סביון ליברכט, יאהב גם את זה. למי שלא ראה את ההצגה, אני מאוד ממליץ קודם לקרוא ורק אז ללכת לתאטרון. 4 כוכבים רק בגלל האכזבה מההשוואה בין הספר להצגה.
סינית אני מדברת אליךסביון ליברכט6געגועי להמינגוויי. גילוי נאות: הינני זכר ללא רקע ספרותי כלשהו. לא ממש אהבתי את הספר הזה, וכל הסיפורים בו (פרט לאחרון) פשוט חלפו מעלי, והרגשתי שמשהו שם מבוזבז. יש שם איזה שהוא פוטנציאל לסיפור טוב והסופרת נותנת לך להציץ במשהו העשוי להיות מעניין, אבל איכשהוא מתפספס. אני בגדול אוהב סיפורים קצרים, למשל של אתגר קרת או המינגוויי. למעשה כשאני חושב על זה – אני אוהב סיפורים קצרים של סופרים. זה לא שאת כל הסיפורים של המינגוויי הבנתי לבוריים, אבל יש הבדל משמעותי מהמקרה הנוכחי. ומבדיקה שעשיתי עם נשים שכן אהבו את הספר, התברר שלא פספסתי שום דבר, אם כבר אז להיפך. זה פשוט כל הדיבורים האלה על רגשות ומחשבות של נשים, כנראה זה משהו מובנה... אני לא טוען חלילה, שאל להן לנשים לכתוב ספרים, רק אולי לא סיפורים קצרים, או אם כבר כתבו – אז לכתוב על העטיפה בכתב שנראה לעין בלתי מזוינת: מומלץ לשימוש נשים בלבד. סתם, גם אנשים ספרותיים במיוחד יכולים להנות. אם כבר נתקלתם בספר – אז תקראו את הסיפור האחרון – לדעתי הוא מצוין, והוא גם הסיפור הארוך ביותר בספר, כך שאולי יש משהו בטענה שלי. ד.א. הצצתי בדירוג של הספר כאן בסימניה, ופרט לצדיק אחד בסדום – כל המדרגי 5 כוכבים הן מדרגות. וגם בקרב ה4 כוכבים יש רוב מוחץ למין היפה. 3.5 כוכבים.