התמונות עושות חשק לקרא
התוכן סבבה
סה"כ נהנתי..
התחושה שהיה קצר מידי, אולי מתאים לילדים כיתות ג,ד
...

4 פעולות פשוטות באופציות:
1. קניית אופציית call
2. קניית אופציית put
3. כתיבת אופציית call
4. כתיבת אופציית put
אך משום מה אחרי הקריאה בפעם הראשונה יצאתי מבולבל ולא הצלחתי להבין איזו פעולה עלי לבצע גם אם אדע את מגמת השוק.. או במילים אחרות, איך אני מרוויח מכל זה.
טרם עברתי על הספר בשנית, מקווה שהחזרה תשתלם..

בזבוז זמן של ספר, יספיק בהחלט רפרוף על הכריכה האחורית!
הספר רדוד ויותר מידי מאמין בפילוסופיית הדג עד כדי דחייה ממש. בכל אופן כמה מילים טובים שיצאו מהספר:
* בסוגריים מופיעים 4 עקרונות הדג שכל הספר סובב סביב זה1. שנה את התייחסותך במקום עבודתך ותתחיל להנות, חלק משמעותי מחייך אתה נמצא שם!(בחרו את התייחסותכם+ שחקו)
2.התייחס לסובב ונסה לספק את רצונותיו מלבד השירות שמציעה העבודה, צעד נוסף למען!(עשו להם את היום)
3.הביאו את האנושיות שבכם, אל תסתתרו מאחורי מדי עבודה- דעו לקבל ביקורת!(תהיו נוכחים)
4. משפט חזק שצוטט בספר
"התרופה לעייפות אינה בהכרח מנוחה.
התרופה לעייפות היא מסירות.
הדברים שאנו עושים בלא התלהבות הם אלה שמתישים אותנו!"

ספר קולח ומהנה, השנינות והעקיצונויות במקום.
היא מצליחה לשכנע אותך כי המנהלים הם חבורה של אנשים שלא עושים כלום, אך יודעים להראות עסוקים שלא ינצלו אותם חלילה לעבודות בחברה..
בישיבות צוות מילת המפתח היא אסטרטגיה מילה מפוצצת שאף אחד לא מבין את משמעה, העיקר שהמילה נאמרת! ועאכ"ו כשמדובר על אסטרטגיה חלופית!!
אני אהבתי, לדעתי צריך עוד ספרים כאלה שהאמת תאמר- המנהלים שולטים על חייהם של השכירים!
צריך שינוי.

בתור עלם צעיר(לפני כ10 שנים) הספר חרט בליבי רושם עמוק.
גיבור הסיפור חי עם מודעות אישית עמוקה לחייו, הוא יודע שאין להם ערך הוא בז לכול, הוא מנסה ליצור לעצמו תדמית של עשיר, הוא לובש בגדים צהובים, מסתובב עם נרתיק לכינור בו נושא את תחתוניו. מתאהב במאורסת ומתאבד למענה.
אישית הזדהתי עם הסופר, האישיות המפוצלת נטועה בליבנו וכל חיינו מזדגזגים בין חלומותינו לחיינו בפועל.
מעורר מחשבה.

אפשר להסתכל מצד אחד ולומר- הסופר לא יודע לכתוב, אבל יש לו עלילה אז ע"מ לפתור את הבעייה הוא עשה טריק וכתב בגוף ראשון בתור גיבור הסיפור (האוטיסט) וכך פתר את בעיית הכתיבה הספרותית, אבל נכון יותר בעיני להתרשם מהיכולת של הסופר לנתח את האוטיזם ולהכנס לעולמו ומשם לכתוב ולנסח כמו שילד אוטיסט היה מנסח- ואז הסופר ראוי לכל הערכה על פועלו ויכולתו לשתפינו בעולמו של האוטיסט. אגב בבליוגרפיה של הסופר מצויין התנדבותו עם מוגבלים.
תזכה למצוות!

לי הפריע משהו קצת שונה מהפרטים הטכניים, מיכאל מתהדר בהיותו תלמיד הרב חיים סבתו ואעפ"כ היו קטעים בספר שמעט צרמו, לדוג' תיאור החלוק הפרחוני שלבשה הדודה הזקנה על גופה הצנום. נו מה זה אמור להביע?

מעורר מחשבה.
אי אפשר להשאר אדישים אחרי הקריאה בספר.
נותן פתח להתחלה חדשה. חייה בריא תהייה בריא(פשוט, לא?)

7% מכלל הספר גרם לי לצחוק,
השאר נע בין נחמד ללא מצחיק בכלל. תהנו