קראתי את כל הספרים בעברית וגם באנגלית (אני מאמין שכדי להעריך ספר מתורגם ואת התרגום, צריך קודם לקרוא את המקור) ונהנתי במיוחד מהספר הזה באנגלית.
אך אם אני לא טועה זו ההוצאה האמריקנית (הספר שבתמונה) ולא ההוצאה המקורית הבריטית, שאני מחזיק בספריה.

ספר נהדר.
הרבה מכרים שלי ואנשים שאיתם אני חולק את דעותיי, אומרים לי (וכותבים לי) שהספר איכזב אותם.
אותם אנשים לא הבינו את המשמעות של הספר מהבחינה של אראגון (הדמות) ומהבחינה של ההתקדמות.
הספר בא להראות שאראגון כבר לא תלוי בסאפירה, הוא יכול להסתדר בעצמו. הוא עבר חצי מהקיסרות בריצה עם מעמס עצום, עבר עוד מרחק עצום מהמישורים הבוערים עד לפארתן-דיור והוכיח שרק מול האויבים החזקים ביותר (כמו מרטאג, שאין לו כוח שמשתווה לאראגון והוא נעזר בהמון עזרים חיצוניים) הוא צריך עזרה.
הספר מהווה את הדרך של אראגון לשליטה עצמית ולכוח אדיר שהם המהות של רוכבי הדרקונים.

אחד הספרים שהכי אהבתי מבין כל ספרי ההרפתקאות שקראתי. אלכסנדר דיומא יוצר סיפור דמיוני שלוקח חלק בעולם הפוסט קולוניאלי, שנים ספורות לאחר ושנים ספורות לפני שקיעת האימפריה הספרדית והכרזות העצמאות של הקולוניות הספרדיות. עשורים מספר לאחר הכרזת עצמאותן של 13 המושבות שאמריקה הצפונית וזמן מה לפני התגבשות מדינית - פוליטית של שתי מדינות חדשות באירופה - איטליה השלמה, ללא נסיכויות עצמאיות, וכמובן, גרמניה העצמאית.

בספר נזכר נפוליאון בונפרט (או בונפרטה בהגייה המקורית של שמו) אשר ירד שנים מספר לפני התקופה שבה מתרחש הסיפור ממעמדו.

ספר נהדר - מומלץ לכל הגילים.

ספר טוב, הרעיון לא קרץ לי ומאוד לא אהבתי את ההתבטאות הנרמזת נגד עם ישראל ותורת משה.

מדהים, עוצר נשימה.
הדימויים בספר נהדרים. כה אמר זרתוסטרא הוא ללא ספק אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי.

ספר נהדר, מותח, הרפתקני והכי טוב - שואב.
מה שהופך את הספר אפילו לעוד יותר טוב זה תחושת המסע - לכל אורך הספר עוקבים אחרי אראגון וברום, כאשר אראגון לאט לאט לומד קסמים, סיף, קרוא וכתוב.
תחושת המסע מכניסה אותך למצב שבו את הוא אראגון, ולא קורא מהצד. אחד הספרים הטובים שראיתי.

ספר נחמד לשעות הפנאי.
עולה ברמת הכתיבה על ספריו הקודמים של ריק ריירדן.
הכתיבה בוגרת יותר, פחות ילדותית ומנוסחת היטב.

הרעיון להכניס את האלים הרומיים הוא רעיון מעולה - נותן אפיקים חדשים לכתיבה.

הספרים הקודמים הרגישו לא בשלים, הסופר לא מיצא את העלילה עד תומה ונתן תחושה שחסר משהו.
אני שמח לומר שבספר הנ"ל לא הייתה לי הרגשה מעין זו וקראתי בשקיקה כל מילה, אף על פי שהמעבר בין שלושת הדמויות במהלך הספר קטע את חוט מחשבתי.