ביקורת ספרותית על קץ כלזמן מאת אייזיק אסימוב (לא חשוב שמות)

ביקורת ספרותית על קץ כלזמן מאת אייזיק אסימוב
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים

הביקורת נכתבה ביום שני, 14 בפברואר, 2011
ע"י לא חשוב שמות

לא מזמן נכחתי בהרצאה של ד"ר מריוס כהן מאוניברסיטת בן-גוריון בדבר פילוסופיית הזמן – האם באמת ניתן לתמרן את הזמן? ובכן, נכון להיום ידועות שלוש דרכים בהן ניתן לנוע בזמן. אחת מהן תהרוג את החפץ במסע בזמן (חור שחור), השניה (חור-תולעת) כ"כ לא סבירה, שגם אם אכן קיימת היא, החור יהיה כ"כ זעיר ואפילו אלקטרון לא יוכל לעבור בעדו. אך זו האחרונה, הנגזרת מן תורת היחסות המיוחדת של אחד בשם איינשטיין, מראה כי אכן, מבחינה פיזיקלית, ניתן לתמרן את הזמן. זוהי נוסחה פשוטה, המתארת מצב של "התרחבות זמן" (time dilation) בו המציאות הזמנית נבחנת לפי קיום על כדה"א, וקיום על חללית שנעה במהירות המהווה 99% ממהירות האור – למעוניינים: 1,068,210,000 קמ"ש.

לנו, כיהודים, מיתוס הנוסע בזמן מוכר עוד מן הסיפור על חוני המעגל, בתלמוד. המיתוס הופיע בסיפרות העולמית עוד לפני "מכונת הזמן" של ה.ג'. וולס, ואף בטרם "מזמור לחג-המולד" של דיקנס. אבל, מנקודת מבט אישית (כמובן), מעולם לא התקיים סיפור הנוגע במיתוס באופן כה שלם, לוגי ונכון- כמו "קץ-כלזמן" של פרופ' אייזק אסימוב.

מד"ב נחשב כז'אנר נחות, אל מול ז'אנרים ריאליסטיים, היסטוריים ורומנטיים. מדוע, אם כן? הגעתי למסקנה הברורה: התודעה האנושית מאפשרת דימיון פרוזאי עד לגבול האפשרי בהחלט. גישת האנושות למיתוס הזמן מאופיינת באדישות ובציניות. זאת וולס תולה בכיוון התודעה של המין האנושי – לינארי, מצד אחד לאחר. אדם יבין התרחשויות אם יתרחשו בסדר כרונולוגי מסודר מבראשית ועד תום. מכאן עולה, אם כך, שהאנושות מוגבלת מדי בתודעתה בכדי להחשיב את הז'אנר כשווה לאלו הגדולים, אלא שבהתסכל על מהות הסיפרות וחשיבותה לאנושות, אפשר להבין שדווקא ז'אנר המד"ב הוא עליון. תסכימו איתי, צריך הרבה אומץ כדי להגיד לעולם מה יקרה ומה יהיה, ומיידית, להעמיד את היצירה שלך במבחן הזמן.

עם זאת, מה שפרופ' אסימוב עשה כאן, הוא לתת לז'אנר תוקף. מן הסתם, לא אעז לספר את סוף העלילה, ורק אוכל להמשיך ולהלל את שאסימוב בנה כנותן תוקף ללא תקף, כ"מעגל אליפסות" שכזה – וכל זאת, באופן כל כך אלגנטי ומסוגנן, תוך התייחסות ישירה לדחפיה וכוונותיה של האנושות. מעולם לא קראתי סגירת מעגל כל כך אדירה בכל כך מעט דפים כתובים, וזאת יוכל להעיד הוא שקרא את הספר ורק הוא. לאלו שאינם מורגלים בקריאת מד"ב, "קץ-כלזמן" עלול להיראות בתחילה כלא קריא. סמכו עליי, כבר בתחילת הפרק השני הערפל יתפזר ולא תוכלו להניח את הספר מידיכם.

היום, עולם הבידור רווי במד"ב, אפילו יותר מבעבר. סדרות טלוויזיה כמו "דוקטור הו", "גולשים בזמן" ו"מסע בין כוכבים" זוכות למעמד אלמותי ולרייטינג מטורף, כל אחת בשעתה שלה. האנושות היום מוכנה יותר מבזמנו של אסימוב למד"ב. אפילו המדע הפופולרי זוכה לתנופה רחבה בעולם, אלא שהוא מקבל ביטוי דרך עטם של הרבה שרלטניים שמטרתם היא אחת, והיא לא ה"בשורה", כמו שהתכוונו סופרי המד"ב הקלאסיים.

לסיכום, מד"ב הוא לכולם. כל מה שצריך הוא ראש פתוח ונכונות להבין. ספר זה יוכל להוות פתיח מצויין לכניסה לז'אנר, ובסיס מצויין לרה-הערכה של הז'אנר בעיני המפקפקים למיניהם. ליבכם לעובדה שלא סיפרתי ולו במעט על העלילה וגיבורי העלילה. זה לא תפקידי, ובטח לא תפקידה של הכריכה האחורית, אל תתאמצו. היום קיים תרגום חדש ליצירה בשם "סוף הנצח" וממה שראיתי – חבל על הזמן, במובן המילולי. העברית כאן נהדרת, ומשחקי הלשון מועברים באופן נכון לקורא. רק אל תשכחו להרהר בסוף.

אורון.

19 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של לא חשוב שמות
» ביקורות נוספות על קץ כלזמן

טוקבקים

+ הוסף תגובה

טופי	טופי (לפני 4 שנים ו-4 חודשים) זמן, מסע..יש ספרים רבים על מסעות אחד הנפלאים הוא "סוכנות הבילוש ההוליסטית של דירק ג'נטלי" מאת דאגלס אדאמס
חני	חני (לפני 11 שנים ו-7 חודשים) היי אורון חבל שאתה לא כותב כאן יותר. נהנתי מאוד לקרוא את הביקורת שלך. מד"ב הוא מזון נפלא לחיינו...שמה על המדף
לא חשוב שמות	לא חשוב שמות (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) העניין בז'אנר הנדון הוא בעצם יצירת מציאות / סצנה, בהתבסס על מדע ונגזרותיו. סופרי המד"ב אליהם נחשפתי אינם התמקדו (לרוב - ע"ע פיליפ ק. דיק), כאמור, בעיגול הדמויות שיצרו. הרעיון - זה הקטע. הרי גם ב-1984, "סיפור האהבה" (כביכול) יכול אפילו לשעמם נער שטוף הורמונים. לספרים מהז'אנר הזה יש יעוד ומסר. טכני? מה רע? דמייני בעיני רוחך אדם האינו יודע דבר וחצי על אהבה, מעולם לא חווה שום צורה שלה, וקורא להנאתו רומן רומנטי. קורה. בכל קריאת ספר מבכר ז'אנר צריך להתרגל למשהו חדש, אבל לדעת למה לצפות, פחות או יותר. את "אני, רובוט" טרם קראתי, תודה שהזכרת לי! :)
999	999 (לפני 14 שנים ו-6 חודשים) אני דווקא לא חושבת שהספר הזה הוא "ספר כניסה לז'אנר". בתור חובבת מד"ב וחובבת אסימוב, מצאתי את הספר די יבשושי ומאד טכני. הלכתי לאיבוד בפיזיקה המתקדמת שלו. אחת הביקורות הגדולות ביותר על ז'אנר המד"ב הוא שמרוב התלהבות מהאפשרויות הבלתי מוגבלות שהוא מציע שוכחים הכותבים את הפן האנושי - הדמויות לעתים קרובות רדודות, העלילה טיפשית, אין עומק למערכות יחסים וכו'. לכן כספר פתיחה הייתי ממליצה על "מחר כפול תשע" הנהדר או על "אני, רובוט" - שמתמקדים יותר בחברה האנושית לצד המדע.
הלל הזקן	הלל הזקן (לפני 14 שנים ו-8 חודשים) בטח שאהבתי... וגם פיספסתי בזמן אמת... 'צטערת !
לא חשוב שמות	לא חשוב שמות (לפני 14 שנים ו-8 חודשים) אלון ידידי אם יום אחד תדרדר עצמך לכדי קריאת מד"ב, אמליץ שזה יהיה הראשון בטור ארוך מאוד. לחלופין, "מכונת הזמן" של וולס יכול להיות פתיח נהדר.
yaelhar	yaelhar (לפני 14 שנים ו-8 חודשים) מדע בדיוני (גם סוגים ספרותיים אחרים) עוסק כמעט תמיד ביכולת היחיד להתמודד עם משהו גדול ממנו. לרוב המימסד, הכללים, ההגבלות. זו היתתה כוונתי בהערה הקודמת.
אלון דה אלפרט	אלון דה אלפרט (לפני 14 שנים ו-8 חודשים) שכחת מסע בזמן אחד לתקופה שהיית כותב כאן ביקורות :-) שמח שחזרת. כמי שלא מתחבר במיוחד לספרי מד"ב (ולא סולד ממנו במיוחד בקולנוע), אני סקרן לקרוא משהו שישנה את דעתי.
נולי	נולי (לפני 14 שנים ו-8 חודשים) ברכותי אורון, בקורת נהדרת. פעם הייתי מכורה למד"ב, היום כפי שאתה יודע מצאתי את המד"ב שלי בלי הב' לגמרי אמיתי, ובכ"ז ממליצה על מד"ב, גם לי זה עשה טוב בזמנו:-)
לא חשוב שמות	לא חשוב שמות (לפני 14 שנים ו-8 חודשים) תיקון הפוך את הזמן על כדה"א והזמן על החללית. כלומר הזמן על כדה"א = לזמן על החללית חלקי השורש. אף פעם לא זכרתי נוסחאות בע"פ.
לא חשוב שמות	לא חשוב שמות (לפני 14 שנים ו-8 חודשים) אז ככה: שין-שין: אלכסנדר דימא (האב) - תודה! יעל: לא התכוונתי שמד"ב סובב סביב זמן ותו לא, אלא שמהרבה היבטים פיזיקליים ניתן ללמוד על הזמן עצמו, והמיתוס בכללו נתן השראה לרבות מן יצירות המד"ב, שמתרחשות בזמן אחר, בעיקר בעתיד, ואלו האחרות הן מעין תת-ז'אנראחר: סיפרות היסטוריה אלטרנטיבית. אולי ישנו שם קצר יותר בעברית. נורמן מיילר: תודה. הדרך השלישית, התרחבות זמן, מציגה את הנוסחה הבאה: זמן ('T) הנסיעה בחללית (שנעה במהירות של 99% ממהירות האור) = זמן על כדה"א (T) חלקי שורש ריבועי של 1 מינוס היחס בין מהירות החללית בריבוע חלקי מהירות האור בריבוע. מה שקורה הוא, שהיחס שאמור להתקבל מן המשוואה עם המהירות של החלליות היום הוא 1:1. אם החללית אכן נעה במהירות של 99 אחוז ממהירות האור, היחס יהיה 1:7, מה שאומר שמסע בן 10 שנים בחלל עם חללית שמסוגלת לנוע במהירות כזו, יארך 70 שנה בזמן כדה"א. תאר לך את אחד מאנשי הצוות שחוזר ממסע כזה ומגלה שנכדו מבוגר יותר משהוא.
נורמן מיילר	נורמן מיילר (לפני 14 שנים ו-8 חודשים) כמה נהנתי לקרוא אותך פשוט משובח, אתה יכול להסביר קצת יותר על הדרך השלישית לנוע בזמן? איכ זה עובד? כלומר הדרך שכתבת שהיא אפשרית פחות או יותר
yaelhar	yaelhar (לפני 14 שנים ו-8 חודשים) מדע בדיוני הוא יותר ממסע בזמן. הוא נחשב נחות מסגנונות ספרות אחרים, אולי כי הוא "מספר אגדות" שכביכול אינן קשורות לחוויות אמיתיות. אהבתי מאד את הביקורת שלך.
שין שין	שין שין (לפני 14 שנים ו-8 חודשים) בקורת מצויינת, אני גם ממעריצי אסימוב ומחובבי הז'אנר. כיף שחזרת, אורון. ומי הפעם בתצלום?