ספר כבד, אבל מעניין ומקורי. ממליצה לכולם בחום, אני נהנתי ממנו מאוד!

ספר יוצא דופן. יצא לי לקרוא מספר ספרים על מלחמת העולם השנייה מזווית גרמנית, אבל הוא מיוחד. הספר מראה שכמו שבכל מצב ובכל עם יש את "הזבל" שלו, יש גם את הצד הטוב והצודק שמנסה, בדרך האפשרית לו, להילחם נגד הרוע.
זהו אחד הספרים בהם אתה יודע מההתחלה, בגבולות מעורפלים כמובן, מהו הסוף, אך "הסוויטשים" בעלילה היו ממש מפתיעים ואני מודה לסבי, אשר המליץ לי על הספר הזה.

ואו.
פשוט ואו.
סגרתי את הספר ולא יכולתי להיפרד ממנו, ג'ון קופי השאיר מעצמו משהו בתוכי. לצערי ראיתי את הסרט לפני קריאת הספר, מהסיבה הפשוטה שנודע לי על קיומו מהסרט. כמובן שהדבר עצבן אותי, אבל ממש ממש קצת. אין דבר היכול להרוס את יצירת המופת הזו!
הספר מותח, אי אפשר להפסיק לקוראו אפילו לרגע והדבר היחיד שגרם לי לזה הוא השיעורים מבית הספר...

אולי בגיל 16, אני צעירה מדי לספר הזה. החלק הראשון, בעל 60 עמודים, בעיניי ממש מעניין וקראתי אותו ממש מהר, אך אחריו לא יכולתי להמשיך. נתתי לספר הזדמנות עד 120 ופה נשברתי...
השפה יפה, קיים תיאור מרהיב של התקופה, אך אני לא התחברתי לספר זה של דיקנס. ומסקנה לעצמי: נחזור עלייך בעוד כמה שנים...

קראתי את הספר הזה ממש הרבה זמן והסיבה לכך הייתהה הלחץ בבית הספר. בין כל ספרי הלימוד, שעות של מתמטיקה, פיסיקה ומחשבים , מצאתי בספר הנ"ל שעשוע ממש נחמד. הספר מצחיק, נחמד, אבל לא יותר מזה...
אם לקחת ספר משעשע, אז רק את "הזקן בן המאה שיצ מהחלון ונעלם", ממש לא חובה לקריאה, אבל אפשרות נחמדה :)

הספר הזה חיכה על המדף שלי כמעט שנה ועכשיו סיימתי לקרוא אותו. ניגשתי לקריאתו בציפייה גדולה של עוד ספר מיוחד של פאולו קואלו, אבל אחרי שקראתי ונהנתי מ"האלכימאי" וה"מגילה מעכו", הספר הזה נשאר בצל שלהם. הוא מיוחד, בעל מסר מאוד עמוק של הערכת החיים, אבל לא נהנתי ממנו במיוחד, מסיבה זאת זה רק 3 כוכבים...

אני נתתי 5 כוכבים על הספר. לולא יכולתי, הייתי נותנת עד האינסוף ומעבר לו...
אפשר לכתוב המון חוויות על הספר, אבל אף אחת מהן לא תתאר את ההרגשה בתום קריאתו.

סיפור מרתק, המסופר בצורה ממש יפה, בעגנונית איכותית ובעל מוסר השכל מאוד עמוק. השאיר בי הרבה חומר למחשבה.
תודה ש"י עגנון, תודה!

אהבתי את הספר בעיקר בשל העגנונית המופלאה שאני נהנת ממנה בכל ספרי ש"י עגנון. אני באה לקרוא את עגנון כדי לשמוע על התקופה ההיא ובמיוחד נהנתי מהסיפורים עד הנה, שבועת אמונים, המלבוש ואבי השור. הסיפורים שנוגעים יותר את הקטע הדתי לא נגעו בי, אבל קראתי אותם עד הסוף, כי אי אפשר לעמוד בפני העגנונית המופלאה!