ביקורת ספרותית על טמיון - צד התפר # מאת אהרן אפלפלד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 20 בינואר, 2011
ע"י מורי


קארל היבנר, בן העיירה נויפלד שבאוסטריה, מבין כי הוא צריך להמיר דתו כדי לזכות במשרת מזכיר העיריה. האב מרסר, הכומר הממיר עושה את מלאכת ההמרה וקארל אינו ראשון המשומדים ואף אינו האחרון שהאב מרסר מרסר ממיר את דתם ביעילות.

לאורך ולרוחב הנובלה ירדוף אותנו גורלם של המשומדים, שאינם כאן ולא שם.

קארל אכן ממיר דתו, נאבק בקבלת המשרה ובעיקר באחד הוכהוט, קבלן עשיר המבקש להחריב את מרכז העיירה כדי לבנות מרכז חדש. קארל מבין שהחרבת מרכז העיירה יביא בעיקר נזק לזקנים היהודים המחזיקים שם חנויות עלובות. אלא שבסופו של דבר קארל אכן זוכה במשרה הנחשקת, אבל בה במידה, הוכהוט זוכה גם להעביר את תוכניתו להחרבת המרכז. קארל מגייס כספים לתמיכה בזקנים ואז הכל נטרף.

עסקיו של הוכהוט מתמוטטים ויש עיכוב בבניית המרכז, אבל גם קארל אינו שובע נחת מהמרת הדת, המרה לשם המשרה בלבד, ורבים והולכים האנשים השונאים אותו בשל התנגדותו למרכז החדש. איך שלא יהיה, הקורא חש אי נוחות רבה מסבלו של קארל שנוצרי ממש אין הוא ואף את היהדות לא זנח והוא מרבה להגן על היהודים בכל הזדמנות.

בין לבין חוזרת לביתו ולעבודתה העוזרת גלוריה לאחר מות הוריו. קארל בן 35 וגלוריה בת 49. למרות הפרש הגילים, נפשו של קארל נקשרת בנפשה. ככל שמתקדם הזמן חש קארל אי שביעות רצון עם הקורה עמו והוא מחליט למכור את ביתו, לעזוב את עיירת אבותיו והמקום בו חי כל חייו ולעזוב למקום אחר ורחוק. הוא מוכר את הבית ולוקח את גלוריה עמו. בדרך הם עוצרים בעיירה בה נולדה גלוריה, קונים בית מרווח עם משק צמוד ומנהלים חיים שלווים ורגועים. אבל שלווה ורוגע אין במקום בו יש מתחים דתיים וקארל אינו מאלה שישתקו. בסוף הטרגי היו מי שהשתיקו את קארל.

נובלה זו נקראת בשטף ובנשימה עצורה. הסיפור מרתק ומטריד ואפלפד מוכיח בפעם המי יודע כמה כי אין באמת תקווה למתחים הבין דתיים ושלום לא ישכון במקום בו יש יהודים ובעלי דת אחרת.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ