ביקורת ספרותית על החלום הרע - דרמה משפחתית מאת פרנצ'סקה ד'אלויה
ספר מעולה

---

פנלופה המיתולוגית, טווה שטיח בתקווה להנציח את ההווה עד שבעלה אודיסאוס יחזור.
פנלופה ה"מציאותית" חייה את חייה ברווח שבין עבר לעתיד ועושה ככל הניתן בידה לחיות את ההווה בצמצום, כדי לא להרגיש את הכאב. היא חייה ברווח בין זכרון העבר לעתיד חסר תוחלת, בין געגועים חזקים לעבר, היא עסוקה בנסיון להפוך את ההווה לרגעים קהים בתחושות כדי להשאיר מקום לעבר החי, התוסס, הצבעוני, הריחני שבמוחה.
שלושה איועים טראומטים חוברים בעברה כדי להכניס אותה לקהות החושים הזאת המאפשרת לה לשרוד. שלושה מפגשים עם אנשים הקשורים ישירות ועקיפין לעברה גורמים לה להתמודד עם תעתועי הזיכרון, עם פרספקטיבה אחרת, ולבסוף קורה דבר שהופך את העתיד לא רק לנסבל אלא לנכסף.
הספר קשה, כאביה של פנלופה חודרים בקורא, הולמים בו ופוצעים. אך התהליך שעוברת פנלופה המזכך את הזכרון, את העבר, את הגעגוע הלא רציונלי, הוא תהליך שכדי לעבור אותו כדי לא להעביר את החיים ברווח הצר הזה שבין עבר לעתיד, אלא להנות מהווה מתמשך ופרספקטיבה מאוזנת של עבר ועתיד.

» ביקורות נוספות של שגית
» ביקורות נוספות על החלום הרע - דרמה משפחתית