הביקורת נכתבה ביום ראשון, 14 בפברואר, 2010
ע"י dyona
ע"י dyona
גיבורת הספר היא פנלופה אנסלמי, בת יחידה לזוג הורים אמידים ברומא. בגיל שבע-עשרה היא חווה שלוש טראומות קשות אשר בעקבותיהן היא מתמכרת לסמים, מתנתקת מן החיים ומסתגרת בעולמה הצר. מצב זה נמשך שנים רבות. בעקבות מנת-יתר היא מגיעה לאשפוז בבית חולים. שם פוגשת בה נזירה רחומה המושיטה לה יד ומעלה אותה מתהום התחתיות בו היא נמצאת. בעזרתה הרוחנית של הנזירה מצליחה פנלופה להיגמל מהסמים.
חלשה, רזה ותשושה היא חוזרת אט, אט לחיים. יש לה שאיפה עזה : למצוא שוב את ידידת נעוריה האהובה, מרגריטה, אשר ממנה נפרדה חמש עשרה שנה קודם לכן. שאיפה זו מובילה אותה למחוזות שמעולם שיערה שתימצא בהם ולמפגש עם זוג אחים תאומים אשר משנה את מסלול חייה. יותר לא אפרט.
הספר כתוב בגוף ראשון והוא רהוט וקריא. הגיבורה מחטטת בנבכי נפשה, מתערטלת בפני הקוראים בצורה שלא אחת ממש הביכה אותי. אביא דוגמא להבהרת דברי : היא מתארת סיטואציה בה היא ממתינה לטיסה ומתבוננת באנשים החולפים על פניה בטרמינל. "אני מנסה לדמיין לי את הבתים שהם חיים בהם...משתוקקת להיכנס לעורו של כל אחד מהם...הייתי רוצה אבא יפני שיבוא לקחת אותי מנמל התעופה במכונית הטויטה שלו, או אימא אירית שתכין לי ארוחה חגיגית...ואולי אח גדול הודי...הייתי רוצה להיכנס לאחד הגופים הללו, לא חשוב לאיזה, ולחיות בתוכו חיים שונים משלי". גם אני מתבוננת באנשים בסיטואציות כאלה ומנסה לפעמים לנחש מהו עיסוקם אולם בזה זה נגמר...
מוזכרים בספר אירועים ידועים ואישים מפורסמים (כמו ברלסקוני, למשל). כמו כן פזורים בו שירים פופולאריים ושמות להקות ידועות מתחום המוסיקה. חלק מן האזכורים מוכרים אולי לקהל קוראים איטלקי בלבד אך זה אינו פוגם בקריאה הזורמת.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
